מהי למידה משמעותית בגן הילדים ? – מיכל הרפז

מלאי את פרטייך ויועצת לימודים תחזור אליך:

מהי למידה משמעותית בגן הילדים ?
צמד המילים "למידה משמעותית" נשמע בכל הזדמנות בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות, וכמובן במוסדות החינוך.
נשאלת השאלה, מהי למידה משמעותית? מהי למידה משמעותית בגן הילדים?
כיצד למידה משמעותית מהווה אמצעי לקידום הילד מהמקום בו הוא נמצא, כאינדיבידואל בתוך קבוצה ?

באחד מביקורי בגן ילדים שאותו אני מלווה, צפיתי בשני ילדים בני כשנה וחצי, משחקים בחצר הגן.
שי מצא בקבוק פלסטיק ריק, התיישב מתחת לעץ זית והחל להכניס זיתים לבקבוק. ניתן היה לראות כי אט אט הוא חש שהבקבוק נעשה כבד.
שי החליט לשפוך את הזיתים מהבקבוק וראה שהבקבוק קל. שוב שי החל להכניס זיתים אל תוך הבקבוק, וחזר על אותה פעולה מספר פעמים, ומפעם לפעם ניתן היה לראות כיצד "אחיזת הפינצטה" שלו משתפרת, האגודל והאצבע היו הרבה יותר מתואמות, עד כדי כך שהוא הצליח לתפוס בקלות רבה את הזית ולהשחילו לבקבוק. ניתן היה לראות על פי הבעות פניו שהוא מאוד מרוצה.
ניר שהביט ממרחק התקרב והתיישב אף הוא מתחת לעץ הזית. ניר מצא קופסא ריקה וגם הוא החל להכניס לתוכה זיתים.
הילדים הביטו אחד על השני, היה ביניהם קשר עין, הם צחקו ונראה היה כי הם נהנו מאוד מהפעילות, ומחברתו אחד של השני.
זוהי למידה משמעותית: הילדים נחשפו ולמדו מהי תחושה של כבד וקל, ומה נדרש מהם לעשות על מנת שהחפץ שבחרו למלא ולרוקן ישנה את משקלו. שי הצליח לשכלל תוך די משחק חוזר את יכולות תאום עין יד . בנוסף, הם גם למדו כיצד לחלוק יחדיו את החוויה.
ניתן היה לראות כי הילד התרכז במה שעניין וסיקרן אותו. הוא לא שיחק כי הגננת ביקשה ממנו. הוא לא בחר בפעולה כי הייתה במסגרת של חוג או מפגש. זוהי למידה מזדמנת.
לעיתים משחק שנוצר מדרישותיו של המבוגר ימשך זמן קצר יותר . אך ברגע שהילד מגלה ביוזמתו עניין, סקרנות, המשחק נמשך לאורך זמן ומתבצעת למידה תהליכית, היא הלמידה המשמעותית. למידה כזו היא למידה עמוקה, אחת כזו שמוטבעת בהרגלים, שלא צריך 'להתאמץ' בכדי להוציא אותה מנבכי הזיכרון.

חשוב שאנו כמחנכים נייצר הזדמנויות ללמידה חינוכית, משמעותית, תואמת התפתחות, בה יזדמנו לילד כמה שיותר אפשריות ללמידה הבאה לידי ביטוי במשחק חופשי. למידה בסביבה בה הילדים מעורבים בתהליך ומבינים את התוצר. למידה עצמית, למידה תוך כדי משחק, הנוצרת מתוך סקרנות , חקרנות ומוטיבציה להבנה.
דיווד פרקינס טוען שעיקרה של הוראה היא לא במה שהמורה מלמד אלא במה שהוא גורם לתלמיד לעשות. כך גם בבתי הספר בפינלנד. המסר הוא תלמד (teach ) פחות הילדים ילמדו (learn) יותר.
וכך גם נשמר ונחזק את המוטיבציה של הילד ללמידה.

זכרו שידע אינו חפץ. כאשר גננת יושבת במפגש ומדברת אל הילדים, והם מקשיבים , הם אינם בהכרח מבינים את הדברים, מכיוון שלא ניתן להעביר ידע כחפץ המועבר ממקום למקום, לא ניתן להעביר את הידע היישר ממוחה של הגננת אל מוחו של הפעוט. אין שום צורך ברכישת ידע אינסופית. אם כך, הרי אין בעצם צורך להכין פעילויות ימים כלילות…לרכוש ערימות של חומרים ואביזרים, ולשבת בבית עד אישון ליל, להדביק, לגזור ולצבוע. הרי הלמידה האמיתית, מתרחשת בכל רגע ורגע ביום : במשחק בפינות הגן, בחצר הגן, בשעת האוכל ובהערכות לשנת הצהרים….
מטרת החינוך לא צריכה להיות ילד שיודע (מכיל מידע) אלא ילד שיודע להתייחס לידע, לומד ללמוד ומבין את הקשר בין סיבה לתוצאה, ילד ביקורתי וסקרן, שיש לו מה לומר ולחדש, ילד יצירתי, ילד שיהיה לו דחף ליצור רעיון משלו.

המשימה הגדולה של החינוך היא לגרום לילדים להיות מעורבים, לומדים ומבינים .

אני רוצה להודות לפרופסור יורם הרפז, ראש חוג לניהול מערכות חינוך בבית ברל ועורך הד החינוך, על הידע וההשראה בכתיבת מאמר זה.

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן.

סגור לתגובות.

מאמרים

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים