תודה לך גננת יקרה – מיכל הרפז

מלאי את פרטייך ויועצת לימודים תחזור אליך:

תודה לך גננת יקרה

סופה של שנת הלימודים הגיעה ומסיבות הסיום בחלק מהגנים כבר אירעו ובחלקם עוד טרם.
ניראה כי סוף השנה, זהו זמן טוב לסגירת מעגלים והתייחסות לכל אשר השנה שעברה הביאה עימה.
מידי שנה, לכל מסיבת סיום, נערכים ההורים הרשומים בוועד הגן, לגבות כסף ולרכוש מתנה לכל עובדת בגן.
טקס הענקת המתנות מההורים לצוות, הפך לנורמה בכל גן לצד הקראת מכתב קצר המביע הערכה ותודה .

ואז עולה השאלה – כמה פעמים בשנה אומרים ההורים תודה לצוות הגן לפני הענקת המתנה העטופה בנייר מקושט ?

נכון שעבור הנתינה היומיומית של כל איש צוות בגן, משלמים ההורים כסף ובכלל לא מעט, עם זאת, מערכת היחסים העסקית לא תתקיים אם לא יהיו שם אבני יסוד הקיימים במערכת היחסים האנושית.
עבודתם של אנשי חינוך כרוכה בנתינה בלתי פוסקת, בשנייה שהעשייה של איש חינוך מול ילד מגיעה ממקום טכני, ניתן להבין שהשחיקה דופקת בדלת ומחייבת התרעננות לצורך התרגשות מחודשת מהילדים.
אי אפשר לחבק ילדים, לנהוג בהם בחמלה, ברוך ובגבולות ברורים מבלי שהמניע יהיה נתינה. אי אפשר לחנך ילדים, להבין ולהיות אמפאתי לצרכים שלהם כשאין נתינה כמו גם, אי אפשר להיות הורים ללא תחושת הנתינה עד כדי ביטול עצמי.
עם זאת, חשוב לזכור שהרצון והמוטיבציה לתת, פוסק ברגע שמפסיקים להכיר בנתינה.
כל אדם העוסק בנתינה, רוצה לזכות בהכרה ותודה וככל שזו מגיעה מהר וברור יותר, כך הרצון ויכולת הנתינה שלנו גובר. נכון.. זה צורך די אנוכי, לתת כדי לקבל תודה. עם זאת, חשוב שנזכור שהתודה היא בבחינת חיזוק להתנהגות חיובית שמעוניינים לטפח בבית, בגן ובחברה האנושית בכלל.
חיזוק ??? בטח תשאלו בפליאה … החיזוק ניתן בצורת 2500 ₪ בממוצע כל חודש בחודשו עם זאת, חשוב שנזכור שחיזוקים חומריים מקדמים במקרה הטוב, מאמץ, השקעה והתמדה אבל אף פעם לא נתינה. גם עובד המשתכר עשרות אלפי שקלים כל חודש, יתמיד להגיע לעבודה מידי יום, יתאמץ לרצות את מנהליו אך רק הוקרה מצד מעסיקיו, תודות מלקוחותיו, הם אלה שייצרו בו את הנתינה. ללא אלו, גם העלאה מסיבית במשכורת לא תניע אותו לתת .

בשל עובדות אלו, תודה מצד ההורה נושאת משקל עצום עבור הגננת גם אם היא מדחיקה את העובדה שההורים "המפחידים" אינם מהווים חלק משמעותי מעבודתה. הגננת מתייחסת כל יום להתנהגויות של ילדים וקופצת על ההזדמנות לחזק התנהגות של ילד ולא באמצעות קוביית שוקולד, אלה במילה טובה, מילה המסמלת שראיתי אותך, הבנתי מאיזה מקום פעלתה.
הגננת לא מעצבת את התנהגותו אלה מחזקת אותה באמצעות דיאלוג המעניק משמעות להתנהגות עצמה ולילד מאחוריה.
מילת העידוד מעצימה את הילד ומחדירה בו את המוטיבציה לשוב ולפעול באותה התנהגות שזכתה לכזו הוקרה בעיני מישהו משמעותי בחייו. גם הגננת פועלת מתוך כוונה ורציונאל אולם, בהרבה מהמקרים ההורים כלל לא רואים, לא מבינים ולא מתייחסים וכך ההתנהגות החיובית הרצויה של הגננת לא מקבלת חיזוק מגורם כה משמעותי בעבודתה.
הגננת יכולה לקבל חיזוקים משאר חברי הצוות, מהמפקחת, מהמדריכה ומהיועצת אולם הגורם המחזיק בכוח המשמעותי ביותר הוא דווקא ההורה שעל חיי ילדו השפיעה וחרטה.

אז למה להורים קשה לומר תודה ?

1. למה לאמא ולאבא קשה לומר תודה האחד לשני ?
לפעמים מערכת היחסים עוברת למישור של שגרה אילמת הפועלת על אוטומט. אנו פועלים אחד לצד השני ולא אחד עם השני והתקשורת מצטמצמת. גן הילדים וההורים שותפים מלאים בהבניית כישורי החיים הבסיסים שיהיו לילד לאורך כל חייו ואם כך, כיצד זה שכל אחד תופס פינה נפרדת ? לא ניתן לסייע לילד להתפתח, להתגבר ולצמוח בגן אם עולם הבית נחשב ללא רלבנטי ובוודאי גם ההפך.
אם גן הילדים וההורים יפעלו אחד עם השני בשיתוף ויכירו בהשפעות ההדדיות, קודם כל ייפתח שיח פורה בין השניים ומאחר ואילו מתקיימים בזמנים ומסגרות שונות, השיח והתקשורת לעולם לא יעברו למישור השגרה האילמת. בדרך זו, הנתינה לעולם לא תילקח כלא מובנת או לחילופין מובנית מאליה וגילויי ההוקרה והתודה הם שיהפכו לשגרה.

2. שיקוף להורים כאמצעי להעברת מידע אמין

גננות פועלות, מחליטות ומיישמות דברים עם רציונאל ארוך מלא בידע וניסיון. התוצאה האדירה למלאכת הנתינה של הגננת, לבסוף נגלית להורה ועדיין אין קול ואין עונה. העניין הוא, שלעיתים, גננות שוכחות שהיחסים שלהן עם ההורים הם אינם סימטריים !! הגננת מחזיקה בידע רב שלעיתים חסר להורה, היא התנסתה במשך שנים עם ילדים מכל הקצוות, היא ראתה, ניסתה, טעתה, תיקנה וצברה היסטוריה שלמה בעולם החינוך לגיל הרך. עם כל "החבילה" היא עומדת למול הורה המנוסה יותר או פחות, ולעיתים מצפה שכל עשייתה תהייה שקופה וברורה גם לו. על מנת שהורים יוכלו לומר יותר תודה, הגננת חייבת לשקף להורים רציונאל מאחורי כל עשייה בגן, להדריך ולהעביר להם את התחושות שהיא חשה בעת הנתינה באופן שהם יוכלו לקבל ולעבד את המידע. הורים אשר לאורך השנה יראו ויבינו את גודל הנתינה בגן לא יעריכו אותה בכסף בלבד.

3. גננת / מנהלת גן, מתי לאחרונה אמרת את תודה להורה ?
כל מערכת יחסים מחייבת הדדיות. הורה הבוחר להאמין, לסמוך, ללמוד ולתמוך בך כל יום עם הדבר היקר לו מכל, זכאי כל יום לתודה .כאמור, ההורים והגן נתפסים כדמויות המשמעותיות ביותר בחייו של הפעוט. השיתוף וההכרה במשמעות שיש לכל אחד על חייו של הילד, חייבת להיות הדדית . הגננת חייבת לכבד את התרבות הקיימת בבית, את הדרך של ההורים בחינוך ילדיהם, את תפיסת עולמם ואורך חייהם כאלמנטים המושרשים באישיותו והתפתחותו של הילד ואילו ההורה חייב לכבד את מדיניות הגן וה"אני מאמין" כאלמנטים המושרשים בילד באותה מידה. אם מערכת היחסים נבנית על כבוד הדדי נטול ביקורת, כל צד יזכה להוקרה ותודה על תרומתו בחיי הילד.

למעשה, המעגל המוביל למוטיבציה ומהמוטיבציה לכבוד הדדי ויעילות הוא למעשה – מוטיבציה גוברת לנתינה

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

סגור לתגובות.

מאמרים

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים