גמילה מחיתולים והשתלבות בגן ציבורי בגיל 3 – מיכל הרפז

מלאי את פרטייך ויועצת לימודים תחזור אליך:

גמילה מחיתולים והשתלבות בגן ציבורי בגיל 3

סוגיה העולה עם אישורו של החוק החדש בנוגע לחינוך חינם מגיל 3 הינה בנושא מוכנותו של הילד לגן ציבורי על פי מתכונתו הקיימת לצד מוכנותם של הגנים הציבוריים וצוות החינוך לקליטה מלאה של ילדים בגיל 3.

מסקרים עולה כי 50% מהילדים בני שנתיים עדיין אינם גמולים מחיתולים, 30% מהילדים בני 3 אינם גמולים ו- 15% בגיל חמש.
תהליך הגמילה מהחיתולים משקף שלב מאד משמעותי בתהליך הסוציאליזציה של הילד. ההתנתקות מהחיתול הינה צעד בהתאמת ההתנהגות לדרישות החברתיות וכמו כן, מהווה צעד חשוב ברכישת תחושת השליטה על הגוף המקדמת את תחושת העצמאות.

כיום רווחות גישות שונות המתייחסות לתהליך הגמילה מחיתולים. ישנן גישות הנשענות על כך שמבחינה התפתחותית, לילד יש את היכולת לשלוט על צרכיו עוד לפני גיל שנה. לפיכך, קידום התהליך צריך להתבצע בשליטה מוחלטת ובאופן סמכותי ע"י ההורים והגננות כבר בגיל שנה וחצי ואף לפני.
לצד גישה זו ישנה הגישה הרווחת בה אני תומכת ואף מחזקת. גמילה מחיתולים היא הזדמנות לא רק לקידום יכולות התפתחותיות, אלה לקידום רכישת האוטונומיה על הגוף, תחושת העצמאות, העצמה ותחושת מסוגלות אצל הילד בנוגע להצלחה בתהליך ולא רק תחושות מסוגלות של ההורה על שליטה בתהליך.
בתוך עובדות אלו קיימות עובדות נוספות המתייחסות לסיבות המסבירות מדוע הילד טרם נגמל אולם, כל הסיבות והעובדות מצביעות על החשיבות של תהליך סובלני ומאד ערני לצרכיו של הילד.

ישנן סיבות המצביעות על ילדים שאינם מוכנים לוותר על החיתול בשל כך שטרם פיתחו ביטחון ביכולתם לשלוט על הצרכים,
ילדים שעדיין לא מוכנים לגדול ולוותר על זכויותיהם כקטנים בחיתולים,
ילדים החוששים לשלום גופם וחשים שהחיתול מגן על אבריהם הפגיעים,
ילדים המגלים קשיי הסתגלות בכל התחומים,
ילדים החשים שהפרשותיהם דוחות והחיתול מסתיר את "הבעיה"
ועוד..

כמו כן, בעת הניסיונות לגמילה ניתן להצביע על סיבות רבות ל"פיספוסים". סיבות פיזיולוגיות, סיבות רגשיות, סיבות הקשורות לתגובות מצד המטפלים הורים וגננות, סיבות הקשורות לקושי בקטיעת המשחק לטובת התפנות לשירותים ועוד…

ושוב כל הסיבות והעובדות מצביעות על החשיבות בהתייחסות אישית לתהליך הגמילה ולסובלנות בתהליך תוך הבנת הקשיים והצרכים האישיים של כל ילד.
ללא כך תהליך הגמילה עשוי להיות מאד מתסכל עבור הילד והמטפל, ארוך מאד ואפילו הרסני לתחושת העצמאות והביטחון.
לצד אמירה זו תהליך נכון יכול להעצים לאין שיעור את הילד . למאמר " העצמת הילד באמצעות גמילה מחיתולים" לחצו כאן !

בעבר הורים נדרשו לגמול את ילדיהם לפני כניסתם לגנים ציבוריים. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2001 נכתב במפורש כי "יחד עם הגננת תעבוד מטפלת או סייעת שתהיה מודעת לעובדה שיהיה עליה להחליף חיתולים לילדים לא-גמולים. יש להדגיש בהגדרת תפקיד הסייעת שמחובתה לטפל בילדים שאינם שולטים בצרכיהם ועליה להיות דמות משמעותית בליווי הילד בשלבים הרגישים של תהליך הגמילה".

ולמרות החוזר מנכ"ל המחייב כן לקבל ילדים שאינם גמולים, עדיין חשים הוריהם של ילדים אלו תחושות הקשורות לחרדה, בושה, חוסר ביטחון ואפילו מידה של לחץ. קיים חשש שבגן בו מובילות גננת וסייעת יותר מ 30 ילדים בימים עמוסים בתכניות לימודים, לא יהיו רגישים לצרכי הילד בתהליך הגמילה כמו כן, החשש להצטייר כבלתי סמכותי עם נקודה שלילית בתפקיד ההורי.
חשוב להיות מודע לתחושות אלו ועדיין להפגין ביטחון ואמון במסוגלותו של הילד להתגבר ולרכוש שליטה בצרכיו.
כאמור, הסיבות לקשיים בתהליך הגמילה הן רבות וקשורות לא רק ליכולות התפתחותיות בהקשר של שליטה על הסוגרים, מדובר בתהליך הטומן בחובו את התפתחות העצמאות, את רכישת האוטונומיה על גופינו, למידה של דחיית סיפוקים, העצמה ותחושת מסוגלות . כל אלה הם ערכים מוספים נפלאים הנלווים רק לתהליך גמילה הנעשה באופן עקבי, רגיש ומותאם לצרכיו ואופיו של הילד.

אז מה עושים כשהילד מתקרב לגיל 3, עדיין נמצא בגן הפרטי ובאופק נראית הכניסה לגן חדש, גן ציבורי והחיתולים עדיין במגירה והפספוסים עדיין בסביבה? האם לא לרשום אותו לגן ציבורי? האם להמשיך בגן פרטי רק משום שהוא איננו גמול ?

בשלב זה מומלץ לערוך בחינת מצב ביחד, הורים והגננת על מנת לאתר את הסיבות לקשיים בגמילה.
חשוב להתייחס לנקודות הבאות :
האם זו גמילה ראשונית או משנית (האם טרם נגמל לחלוטין או שנגמל וחזר להרטיב)
האם הילד לא מוכן לוותר בכלל על החיתול ולשים תחתונים? מדוע ? סיבות אפשריות פורטו בתחילת המאמר.
כיצד ההורים והמטפלים בגן מגיבים לפספוסים – יש להגדיר בצורה מפורטת ולנתח את תגובות הסביבה
האם הילד מפספס במקומות שהוגדרו לו כאות אזהרה – התבקש שלא לפספס במקומות אלו וכיצד מגיבים אליו באם פספס .
האם הילד מפספס בעת שעסוק מאד בפעילות או צפייה בטלוויזיה
האם הילד מבקש שיחליפו לו את התחתון הרטוב מיד או מסרב להחליף את התחתון הרטוב
ברגע שהגדרתם מספר סממנים ערכו תכנית משותפת למתן מענה לצרכיו האינדיווידואליים של הילד תכנית הכוללת שינויים בתגובות לפספוסים, שינויים בהתייחסות להפרשות של הילד, הסכמה על חיזוקים בעת שהילד לקח אחריות על גופו וניגש לשירותים, התאמת הסביבה לתהליך הגמילה ועוד..
חשוב להעצים את הילד בתהליך ולאפשר לו לקחת אחריות על גופו והתנהגותו תוך כך שמכוונים ומדריכים אותו בתהליך.
כאמור בתחילה, עדיין 30% מהילדים טרם גמולים בגיל 3-4 וכן יגיעו לגנים הציבוריים עם כניסת החוק החדש יותר ילדים הנמצאים בתהליך הגמילה.
במקרים אלו חשוב ליידע את הגננת ולתאם עימה את תכנית הגמילה המתאימה לצרכיו של הילד.

נשאלת השאלה, האם באמת הגנים הציבוריים ערוכים לקליטה מלאה של אותם 30% מהילדים הלא גמולים ? האם השנה ההורים לילדים לא גמולים לא יינצלו את חוק חינוך חינם ?
זה הזמן דווקא כן להירגע ולאפשר תהליך גמילה חיובי, מעצים וקצר…

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

כתיבת תגובה

מאמרים

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים