כיצד אקדם את הילד שלי מהמקום בו הוא נמצא ? – מיכל הרפז

מלאי את פרטייך ויועצת לימודים תחזור אליך:

כיצד אקדם את הילד שלי מהמקום בו הוא נמצא ?
גידול ילדים לעיתים, נראה כמו מסע על דרך ארוכה, מפותלת הכוללת המון שבילי עפר, במפרים, תמרורים משובשים, פקקי איילון על כבישים עירוניים, משטרת תנועה בכל פינה והמון דוחות המעידים על טעויות בשמירה על החוקים !!!

מהיום בו אנו יוצאים מביה"ח עם תינוק רך, אנו כהורים האחראיים על מנגנון ההתפתחות של ילדינו, מנסים לשמור על כל גלגל במנגנון שחלילה אחד לא "יתפנצ'ר " או יאבד מגודלו. כמו שילד מתפתח מול עניינו בגודלו וביכולותיו, כך בהדרגה מתפתחים כל הגלגלים הנושאים אותו עד שהוא יציב ועצמאי בשטח.
כל גלגל מסמל חלק נוסף בהתפתחותו :

רגשי, חברתי , קוגניטיבי, מוטורי – סנסורי

כל עוד אנו מתייחסים לכל הגלגלים, כולם יישארו באותו הגודל והתפתחותו תהיה תקינה ויציבה .
עם זאת, לכל ילד יש קצב התפתחות שונה בכל אחד מההיבטים האמורים וכמו כן, גם כל הורה מתייחס לכל אחד מההיבטים במידה שונה ותחת מודעות וחשיבות משתנה.
יש ילד שרמתו הקוגניטיבית היא מפותחת במיוחד, הוא מדקלם, מזהה וכותב אותיות כבר בגיל 4, מרכיב פאזלים מורכים במיוחד ופותר קשיים באופן מחושב ויצירתי.
אולם, הוא מרגיש נוח למול הטלוויזיה ופחות ליד חבר, הוא מסורבל מוטורית וחש חוסר ביטחון כשחבריו מתרוצצים אחר כדור וקופצים בטרמפולינות. הוא חש לא בנוח עם גופו וכל ליטוף שלו הוא כמו הנחתה כבדה ובלתי נסבלת.
אז הוא מתקדם יפה בכל משחקי הקופסא ביחס לגילו אך הוא מרבה להתפרץ בזעם בלתי נשלט ומייצר אווירה קשה למול הוריו.
ללא ספק, ילד זה נע בכבדות אל עבר מטרותיו כשלושה גלגלים לא מלאים ומקרטעים המייצגים את התפתחותו החברתית, הרגשית, המוטורית והסנסורית, נשענים על גלגל אחד נפוח במיוחד המייצג את התפתחותו הקוגניטיבית שכלית.
בהתייחסות לאיזון ההתפתחותי של ילד זה, יהיה נכון לספק לו צרכים הקשורים להתפתחותו המוטורית, לסייע לו לעבוד ולחזק את חגורת הכתפיים. במקום לשלוח אותו לחוג מוסיקה, אנגלית ושעת סיפור, יהיה כדאי לקחת אותו לחוגי התעמלות שיסייעו לו לקדם את התפתחותו המוטורית.
ההתייחסות הרבה לחזקתו הבולטת המתבטאת בהתפתחות קוגניטיבית מתקדמת, גוררת את ההורים למקום "הנוח" שבוא הם יעדיפו לעבוד איתו על חוברות עבודה עם מספרים ואותיות ולקנות לו עוד כמה פאזלים מורכבים במיוחד.
קשה יותר עבור הורים אלו לגרום לילד להיפתח לאינטראקציות חברתיות כשהוא מעדיף לצייר ולבנות מגדלים. וקשה לרקוד ולהשתעשע איתו כשהוא מסורבל וחיבוקיו אינם רכים ומלטפים כי חושיו הסנסוריים אינם מווסתים דיים.
מעטים הם הילדים המפתחים את כל הגלגלים בדיוק באותו הקצב ודוהרים לעצמאותם.
ואיזה הורה לא מצא עצמו חש תחושות אשמה כאשר עובר ערב שלם עם הילדים והוא לא ישב לשחק איתם באחד ממשחקי הקופסא, פתח צבעי גועש ואיפשר להם להתלכלך או יצא איתם לגן השעשועים. לעיתים נראה שאנו חייבים למלא את הזמן איכות המשותף שלנו איתם בפעילות מפתחת קוגניציה בעיקר וכל השאר זה להוצאת אנרגיה בלבד

אז האם אנחנו, ההורים נמצאים שם לידם או איתם ??

כל הורה המגיע לביתו בשעות אחה"צ, מוצע עצמו מחפש אחר פעילות אפקטיבית עם הילדים. העיניים מתגלגלות בחוריהם מחפשות אחר רעיונות שחלילה הילד לא יישב בבית וישתעמם….
ואז נראה הורים המגיעים עם ילדיהם לגני השעשועים, מאפשרים להם להשתעשע בזמן שהם משלימים פערים עם חבריהם שהגיעו גם הם לגינה, משוחחים בניידים ביד אחת ובשנייה מנדנדים את הנדנדה. הם נמצאים שם עם הילדים לצידם אך לא איתם.
יש הורים המזמינים אחה"צ חבר מהגן לשחק עם ילדיהם ויהיה ניתן לראות את אלו שיתערבו עם כל מריבה ויתרכזו בהשלמת פערים עם סל הכביסה. הם נמצאים שם בבית לצידם של ילדיהם אך לא ממש איתם.
יש הורים שבשעות אחה"צ הטלוויזיה תדלוק, על מסך המחשב תיבת המייל תהייה פתוחה, והטלפון יצלצל ללא הפסקה. הם ישבו על שטיח עם ילדיהם וירכיבו פאזל מתוחכם אך ראשם יהיה עסוק באלפי מחשבות, עיניהם יפזלו לעבר מרקע הטלוויזיה והם יענו לכל שיחה נכנסת.
יש הורים שבשעות אחה"צ הם יגיעו, יערכו קניות, יאספו את ילדיהם מהגן, יגיעו לביתם ויניחו המון צבעים וחוברות לצביעה בזמן שהם יעמלו במטבח להכנת ארוחת ערב מפוארת ומושקעת. הם בהחלט שם בבית לצד הילדים אך לחלוטין לא איתם.

כשאנו לצידם אנו מספקים להם פעילות, כשאנו איתם אנו מספקים להם מענה לצרכים ההתפתחותיים האינדיווידואליים שלהם. הורה שנמצא לצד הילד יספק עבורו מענה לצורך כלשהו אולם לא יהיה זה בהכרח הצורך העיקרי של הילד.

ילד המשתעשע על המתקנים בגן השעשועים, הוא מטפס, הוא זוחל במנהרות, הוא נעמד על עמודים וחבלים ובכך הוא מפתח את המוטוריקה הגסה שלו. ילדים שחגורת הכתפיים שלהם איננה מפותחת דיה,שקיים קושי בהתפתחות המוטוריקה הגסה שלהם, כן ירווחו תועלת בהשתעשעות בגינה הציבורית. חשוב יהיה עבור ההורה להיות מודע היטב לצורך הנ"ל אצל ילדו ובהגיעו עימו לגינה בשעות אחה"צ הוא ידע ששם הוא מתייחס לאחד הגלגלים בהתפתחותו של הילד. מודעות זאת תגרום להורה להיות עם הילד בגינה ולא רק לצידו, לעודד אותו לטפס על מתקנים, לזחול במנהרות מתוך מודעות מלאה לאפקטיביות של הזמן שלהם ביחד.
אותו ילד המארח את חברו בביתו אחה"צ מפתח כישורים חברתיים. החל מגיל שנתיים בו הילד מפתח את האינדווידואל שלו וחווה תהליכי ספרציה, הוא נתרם מקשרים חברתיים עם קבוצת השווים. בגילאים אלו הורים מתחילים להזמין חברים מהגן לשחק אחה"צ . הורה המודע לצרכים בהתפתחותו החברתית של הילד, יעודד אינטראקציות חברתיות גם אחה"צ תחילה וכמו כן, יעודד את הילדים ליצור אינטראקציות תקינות. הוא ייצור סביבה שתתרום לאינטראקציות, יכוון למשחקי דמיון, משחקי קופסא וכל משחק המאפשר אינטראקציות הקשורות להתחלקות, כבוד הדדי, סובלנות והבנה וכמו גם, יאפשר להם לפתור סיטואציות ביחד ולא ינסה רק לשמור על השקט בניהם.
עם מודעות זו, ההורה יחוש שהוא עם ילדו ולא רק לצידו, שהוא הזמין חבר ויצר סביבה תומכת לצרכיו של הילד ולא רק הזמין חבר על מנת להעסיק ולמלא את זמנו.
אותו ילד המשחק עם אימו המאד עסוקה על שטיח עם פאזל, מצליח למצוא ולהרכיב את החלקים הנכונים אך הוא יושב שם בעיקר כדי להיות עם אמא. הורים רבים שרויים בניהול זמנים מאד צפוף בין קיום קריירה למשפחה בשאיפה למצוא את האיזון הנכון.

התפתחותם של הילדים בגיל הגן והתנהגותם מושפעת מהקשר המוקדם שלהם עם הוריהם ומהטיפול אותו קיבלו בגיל הינקות. תכונות בסיסיות של ההורים כגון חום, היענות רגשית, שיתוף, עידוד לעצמאות וגישה חיובית משפיעים לחיוב על ההתפתחות הרגשית של הילד. כך, ילדים בגיל הגן שהוריהם נענים לצרכיהם הרגשיים, נוטים להראות אמפתיה לאחרים ולהתנהג התנהגות פרו חברתית, לשתף פעולה עם קבוצת השווים ועם ההורים. התייחסות מודעת של ההורה בשעות אחה"צ המשותפות לצורך התפתחותי זה, תוביל את ההורה להתמקד בצורך זה ולא רק בצרכים הקשורים להתפתחות קוגניטיבית. למעשה, הזמן ביחד לא חייב להתבטא במשימות ובתוצאות אלה בעשייה משותפת, באינטראקציה הקשורה להקשבה, להנאה, לאהבה ושיתוף.

על מנת להעניק מענה לצרכיו של הילד יש להכיר את הילד כאינדווידואל . מרבית ההורים מתייחסים להתפתחות הקוגניטיבית בראש ובראשונה מאחר וזהו אופן הדירוג החברתי.

אנו דוחפים שילמד לכתוב לפני כיתה א', שידע לחבר, להחסיר, להכפיל ולחלק בגיל 5 ודואגים למלא את זמנו בחוגים. המטרה היא עדיין אותה מטרה, להעניק לילדנו את כל הכלים שישמשו אותו כמבוגר בחברה אך לשם כך אנו צריכים קודם להכיר את החזקות והחולשות בהתפתחותו של ילדנו כבר בגיל הרך.
חשוב לספק מענה לצרכים התפתחותיים רגשיים, לתרום להתפתחותו החברתית, לטפל ולחזק התפתחות מוטורית וסנסורית ולקדם התפתחות קוגניטיבית בהתאם לגילו .
כל הגלגלים צריכים לשאת את הילד בתהליך ההתפתחות ואנו חייבים להעניק "אויר" היכן שחסר אך מתפקידנו כהורים הוא קודם לאתר היכן שחסר ולשמור על גודלם של כל הגלגלים.

אז סעו בביטחה בעירנות, בסובלנות והנאה !!!

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

כתיבת תגובה

מאמרים

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים