הורים חרדתיים בגן הילדים – מיכל הרפז

מלאי את פרטייך ויועצת לימודים תחזור אליך:

הורים חרדתיים בגן הילדים
בוודאי רובכן מכירות את זה.
הוא נכנס לגן, הילד על הידיים. לשניהם קשה. הילד עם דמעות בעינים ואבא עם שפתיים קפוצות.
את מושיטה ידיים לקחת אותו, הילד מסובב את הגב, לא רוצה לעזוב את אבא, וגם אבא לא ממש משחרר את החיבוק….
הפרידה בבוקר ארוכה ומייגעת, עוד חיבוק, עוד נשיקה, כבר 20 דקות ועוד לא התקדמנו לשום מקום…. לא עוברת שעה והטלפון מצלצל. "מה נשמע? הוא נרגע?"
ואחר כך הודעה, ועוד אחת, ועוד שיחה בדיוק שמשכיבים את הילדים בגן לישון צהרים.
וכשהיום מסתיים – גם אז השהייה בגן ארוכה , והשאלות שוב ושוב חוזרות על עצמן. מה הוא אכל? חתכתם לו את העגבניה? הוא בכה? השתתף? שיחק?
כל כך הרבה שאלות, שחוזרות שוב ושוב על עצמן , כל יום .

החדשות הטובות – זה לא אישי
הורה חרדתי יביע את חרדותיו גם אם יהיה בגן חנה, גן שרון או גן דנה.
מדובר בהתנהגות שטבועה בו, שתבוא לידי ביטוי כאמור, בגן שלך או בגן השכן.
ההורה החרדתי עדיין לא 'ניתק את חבל הטבור' מהילד שלו. מבחינתו הפרידה מהילד היא אילוץ מוחלט, והוא לחלוטין היה מעדיף להיות צמוד אליו 24/7, ולהיות המטפל הבלעדי שלו.

כיצד מזהים התנהגות חרדתית ?
הורה חרדתי ישאר בגן הרבה מעבר לנדרש בבוקר ובסוף היום, יפטרל עם הרכב מסביב לגן, יציץ מבעד לגדר, יבקש מהורים אחרים שנכנסים אחריו לבדוק מה נשמע, ואף יגדיל ויבקש ממך לשים מצלמות בגן.

מה עושים ?
ראשית הביני וקבלי את העובדה שרמת האמון של ההורה נמוכה. אם הדבר לא יטופל , החרדות ילכו ויתעצמו, המצב יחמיר, וכל הצדדים יפגעו: הילד, הוריו את וצוות הגן. בדיוק כפי שהילד זקוק לתהליך קליטה, ויש ילדים שמתקשים יותר וההסתגלות איטית יותר, כך גם ההורים. מצדך, נדרש לגייס המון אמפטיה, הכלה והבנה:

  1. קבעי פגישה מסודרת: כאשר באמת יש לך זמן פנוי, כאשר אינך לחוצה לסיים את השיחה, לא על חשבון שנת צהרים או על חשבון חוג. הפגישה צריכה להתקיים פנים אל פנים ולא בטלפון.
  2. שאלי שאלות פתוחות. המטרה היא להבין עד כמה החרדות הן אלו ששולטות בהתנהגות ההורה , ומהי רמת הקושי עמה יש להתמודד. תוכלי לשאול שאלות כגון: איך התרשמת מהגן עד כה, איך אתה מרגיש בגן, איך הילד לדעתך מרגיש בגן? איך אתה מרגיש עם זה שהילד כאן ואם הייתה לך אפשרות אחרת היית מעדיף אותה?
  3. הסבירי להורה שעליו לבחור בלב שלם במצב החדש : זה הגן וזה הצוות, זה האוכל שאנו אוכלים, זהו סדר היום, זוהי החצר, כך אנו מסייעים לילד שמתקשה בבוקר להפרד, זו השעה בה אנו יוצאים לחצר, וכיו"ב. בעצם, עליך לעזור להורה להבין שבמידה והוא בוחר בך-בגן ובצוות, עליו לקבל את המצב על יתרונותיו ועל חסרונותיו, 'לשחרר את חבל הטבור' , ולאפשר לכן לבצע את עבודתכן נאמנה, ו-כן-עד כמה שזה קשה לו ואולי לא טבעי כרגע, לסמוך עליך ועל הצוות.
  4. בכדי לסייע להורה להסתגל ולהפחית חרדות קבעו "תכנית עבודה" לדוגמא: הפרידה בבוקר תארך 5 דקות, חיבוק ונשיקה, 'אני הולכ/ת לעבודה ואנחנו נפגש שתקום משנת הצהרים'. את תשלחי תמונה מפעילויות הבוקר, בצהרים תקיימו שיחה קצרה ובה תעדכני את ההורה על מצב רוחו והתנהלותו של הילד בגן, אחר הצהרים בעת האיסוף ההורה יקבל עדכון רלוונטי למהלך היום . אפשר כמובן להחליט על עדכון 'צפוף' יותר , ובמשך הזמן- בהחלטה משותפת ומוסכמת מראש להוריד את כמות ההתקשרויות במהלך היום. סכמי והדגישי שהתחושות של ההורה משפיעות על הילד , במודע או שלא במודע, ועליכם להתגייס יחדיו למען קליטתו המהירה והסתגלותו של הילד למסגרת הגן .

לסיכום

חרדות מצד ההורים בתחילת שנה, ובכלל הן לגיטימיות, ותופעה שכזו קיימת בכל גן ילדים, במגזר הפרטי והציבורי. כאשר את – הגננת, מנהלת הגן תתייחסי לתופעה ותפעלי לטפל בה, אין לי ספק שכל הצדדים ירוויחו.

 

שנה טובה

מיכל

אהבת? שתפי עם החברות למקצוע!:)

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

 

 

כתיבת תגובה

מאמרים

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים