3 טעויות נפוצות שגננות עושות במהלך מפגש – מיכל הרפז

מלאי את פרטייך ויועצת לימודים תחזור אליך:

3 טעויות נפוצות שגננות עושות במהלך מפגש

מפגשים הם אחת הפעילויות השגרתיות שנערכות בגן.
בפועל קיימת חוסר בהירות, מה ההבדל בין מפגשים לריכוזים?
גננות רבות מציינות שהן עושות מפגש בוקר בזמן שבפועל, הן למעשה עושות ריכוז. מה ההבדל בין השניים, מה נכון יותר לעשות, והאם גם את מרגישה שאינך בטוחה מה הפעילות הרצויה לך ולילדי הגן ? במאמר שלפניך תוכלי למצוא 3 טעויות נפוצות שגננות עושות בזמן העברת “מפגש” בגן, ומה צריך וכדאי לעשות במקום, כדי להעביר פעילות במקסימום תועלת, ולהפיק ממנה את המירב. מוזמנת לקרוא, ליישם ולשתף.

הצעד הראשון- להבין את ההבדל בין מפגש לריכוז

להתחיל פעילות בגן מבלי לתת את הדעת להבדלים העקרוניים שבין “מפגש” לבין “ריכוז” היא טעות גדולה, שעלולה לייצר תסכול רב, הן בקרב הילדים והן עבור הגננות.

כשאנחנו מדברות על “מפגש”, אנחנו רואות בעיני רוחנו מפגש חברתי נעים ומהנה, בין חברים, שאינו מחייב השקעה אינטלקטואלית או אחרת. כך גם עבור הילדים. המפגש הוא פעילות נעימה ומגבשת, שמעוררת הקשבה, מחשבה ומעורבות, ותורמת לתחושת ההשתייכות לקבוצה ולרצון להיות חלק ממנה. במפגש, גם אם נושא הפעילות נקבע ע”י הגננת או ע”י הילד, מטרה מטרתה של הגננת היא לעודד את הילדים לשאול שאלות ולמצוא פתרונות.

שעת “ריכוז”, לעומת זאת, כשמה כן היא: פעילות מעמיקה שמחייבת את הילד להתרכז כדי להפיק ממנה את התועלת שבה. הדבר דומה לפעילות בבית הספר בה הילדים קשובים, נשאלים שאלות וצריכים לענות. רק שצורת הישיבה בכיתה לעומת הגן מטעה. הפעילות היא אותה פעילות אך צורת הישיבה בין הגן לבית הספר שונה. ב-“ריכוז”, המטרה העיקרית היא להנחיל ידע לילדים. אתן יכולות לדמות זאת כך: כאילו שהגננת פותחת את ראשה ושולפת ממנו ידע, ואז היא פותחת את ראשיהם של הילדים, ומכניסה את הידע פנימה, לתוכם. ב-“ריכוז”, הגננת היא זו ששואלת את השאלות, בעוד הילדים מתבקשים להקשיב ולהשיב. למרות שזה נשמע אולי צורם בהתחלה, כשחושבים על ההשוואה בין בית הספר לגן לעומק רואים את המשותף.

ומה הדבר הנכון לעשות?

לפני הכל לעצור ולהבין את ההבדל בין מפגש וריכוז ולהחליט, באיזו גישה אני בוחרת כגננת להעביר את הפעילות, כמפגש או כריכוז. האם נכון מבחינתי לבקש מהילדים לשבת להקשיב ולהכיל את המידע שמגיע ממני אליהם, בריכוז אני שואלת שאלות והם עונים תשובות. או אולי פעילות בה הגננת בוחרת את הנושא המעובר תוך שהיא מבררת מה מסקרן את הילדים. זו יכולה להיות שיחה בעקבות ארוע שהיה בחצר, לדוגמא נמצא קן של נמלים, הילדים גילו עינין רב שאלו שאלו והיו קשובים מתוך מקום של סקרנות לידע שקיבלו מהגננת ומחבריהם. או ארוע שקרה בגן, דן נשך את דנה, המפגש במפגש יש לדון על המקרה על מנת שהילדים יוכלו להסיק מסקנות, כיצד יש להתנהג בחברה. ובתום בשיחה ניתן לצרף לסכם בשיר, דיקלום או סיפור רלוונטי לנושא.
יש שיגידו, הילד בין שנה וחצי, על מה את מדברת , איך ניתן לערוך מפגש שכזה עם ילדים בגיל הזה. ואני עונה. אתם צודקים, מפגשים מתחילים בגיל שנתיים ומעלה, בה ניתן לקיים דיונים מעין אלה. כל דבר אחר היא פעילות ולא מפגש.
בשורה התחתונה חשוב לזכור, שגם אם יש דמיון פיזי בין המפגש לריכוז, בצורת הישיבה ואפילו ברמת התוכן, בסופו של יום קיים שוני מהותי בגישה ובדרכי העברת התוכנית הפדגוגית של שתי הפעילויות, כיוון שמטרותיהן שונות לחלוטין.

הצעד השני- הבנת טווח הקשב של הילד

להושיב את הילדים לפעילות כזאת או אחרת, ולצפות מהם להתרכז מעבר ליכולתם הקוגניטיבית (השכלית) לגילם – היא טעות גדולה שאף עלולה לייצר תסכול רב, בקרב הילדים והגננות כאחד.

בעבר, נהגו לקרוא לכל המפגשים בגן בשם הכולל “ריכוז” או “שעת ריכוז”, והציפייה הייתה לדרוש מהילדים לשבת ולהתרכז לאורך זמן. עם השנים חל שינוי בגישה, וגם משרד החינוך שינה את הגדרת הפעילות מ-“ריכוז” ל-מפגש”, כדי להדגיש את השוני בגישה בה על הגננת
לעבוד עם הילדים.
השינוי לא נולד יש מאין. יותר ויותר מחקרים הצביעו על כך שיכולת הריכוז של ילדים בגיל גן מוגבלת, ואינה יכולה להמשך מעבר לטווח של 7 דקות לכל היותר. מעבר לטווח זמן זה, הילד אולי יושב במקומו, אך אין פירושו של דבר שהוא מרוכז בפעילות או מפיק ממנה את התועלת הרצויה. כפי שידוע לכולנו, ילדים אחדים יקומו ממקומם, אחרים יתחילו לשוחח עם הילד שיושב לידם, ואחרים פשוט ישבו על הכיסא ויתנמנמו. כך או כך, כאשר טווח הקשב שלהם אינו נמשך מעבר ל-7 דקות, לא ניתן לתכנן פעילות “ריכוז”/ “מפגש” מעבר לטווח זה, כי אין בה כל טעם.

ומה הדבר הנכון לעשות?

חשוב מאוד שמשך ה”ריכוז”/”מפגש” עם ילדים עד גיל 3 לא יעלה על 10 דקות לכל היותר. בנוסף, רצוי שתכנית המפגש תהיה חווייתית ובעלת מבנה קבוע, כגון:

  • פותחים בברכת בוקר טוב לילדים
  • מבררים על מה נדון בפעילות ( ראה הסבר בצעד הראשון)
  • ממשיכים עם שני שירים ודקלום
  • מסיימים בפנייה מסודרת של הילדים לפעילות הבאה. למשל: “כל מי שלובש חולצה אדומה, יכול לגשת ליטול ידיים ואחר כך להתיישב ליד שולחן האוכל”.

הצעד השלישי להצלחה- כל חוויה היא הזדמנות ללמידה

להעביר תכנים רבים ומורכבים מהתוכנית הלימודים במסגרות מתוכננות כמו מפגש או ריכוז, גם זאת טעות גדולה, שמונעת מהילדים את ההזדמנות להתנסות וללמוד מהעולם שסביבם באופן בלתי אמצעי, ומעמיסה על הגננת עוד ועוד מטלות פדגוגיות מיותרות לתכנון וביצוע.

לעתים, על מנת לחסוך בזמן ולהעביר את הידע מ”ראשה של הגננת לראשם של הילדים” בזמן הקצר ביותר, בוחרות גננות רבות לקיים פעילות למידה במסגרת של ריכוז, במקום לאפשר לילדים להתנסות מקרוב בפעילות בקבוצות קטנות של 2-4 ילדים בלבד. למשל, נושא כמו הכרת התפוז, טעמו, מבנהו ותכונותיו. בפעילות קבוצתית, הילדים לומדים שתפוז הוא תפוז, אמנם, אבל הם לא יכולים להעמיק את היכרותם עם התוכן הנוסף, ולהתנסות בחוויה כפי שהיו יכולים בקבוצה קטנה. וחבל, כי שני הצדדים יוצאים נפסדים.

ומה הדבר הנכון לעשות?

חשוב מאוד לבנות תכנית עבודה שבה יש מקום ללמידה לאורך כל היום, ולא רק במפגשים או בריכוזים. תסכימי איתי בוודאי, שהילד לומד מכל חוויה שבה הוא מתנסה: כשהוא קושר את שרוכי הנעלים, כשהוא עוקב אחר נמלה בחצר וחוקר אותה, וגם כשהוא בונה מגדל מקוביות. לכן, ככל שנקצה זמן ממושך יותר ללמידה מזדמנת, במקום להתמקד ולמקד את הילד לפעילות מכוונת ומתוכננת, כך תהיה הלמידה של הילד משמעותית יותר.

ואיך תשלבי בגן למידה מכוונת בצורה נכונה?

למשל, הזמיני קבוצת ילדים לחדר נפרד או לפעילות נפרדת בשעה שכל יתר הילדים נמצאים בחצר. בזמן זה תוכלי לעבוד עם הילדים על נושאים מתוכננים ומוגדרים מראש.

לסיכום:

ישנה חשיבות רבה לגיבוש גישה חינוכית, חשוב שתגיעי למסקנה האם את מאמינה שנכון ליישם את גישת המפגש או הריכוז. הבנת ההבדל המשמעותי בין שתי הגישות, היא היא שתסיע לך לקבל החלטה באיזה דרך חינוכית נכון מבחינתך ליישם. בהתאם לכך עליך לבנות תכנית פדגוגית מבוססת ידע ומוכוונת מטרות, שתאפשר לך לייצר חוויות משמעותיות לילדי הגן. כמו שיכולת ללמוד מהמאמר, בכל מקרה, בין אם בחרת להעביר מפגש או ריכוז, על מנת שהפעילות תשיג את מטרותיה, חשוב שתהיה קצרה ובעלת מבנה קבוע. יחד עם זאת, אל תוותרי על למידה בקבוצות קטנות, ותוך כדי חוויות מזדמנות לאורך כל היום בגן הילדים. ולבסוף, בכל פעילות ובכל הזדמנות, עודדי את הילד לשאול שאלות, לפתח רעיונות ולקחת חלק פעיל בשיחה.

 

באהבה ממני.

מיכל 09-7966566

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

Leave a Reply

מאמרים