השגרה בגן יכולה להיות מחשלת אך גם הורסת …

וועד ההורים של ביה"ס הוא בהחלט גוף נחוץ וחשוב. התרומה של הוועד לקידום פרויקטים עבור הילדים,לקידום שיתופי הפעולה בין ביה"ס להורים ועוד… היא תרומה ייחודית וחשובה לאין ערוך.
שנה שעברה הצטרפתי לוועד ההורים מתוך רצון ואמונה ביכולתי לתרום. הוועד מתכנס אחת לשבועיים, מעלה בעיות המבקשות פתרון, אפשרויות ורעיונות לפרויקטים חדשים. הצוות עורך סיעור מוחות ומגיע כך לפתרונות ולסיכומים.
הקבוצה, בעיני פשוט נפלאה, קבוצה של הורים אכפתיים, נחושים וחדורי אמונה ומוטיבציה לשינוי וייעול המערכת. מבחינה חברתית נהניתי להגיע לכל מפגש, האווירה נעימה, מצאתי המון הזדהות ואוזן קשבת אצל אימהות ואבות ויצרתי חברויות אמתיות . מבחינה אינטלקטואלית מצאתי אתגרים חדשים, גיליתי בעצמי כישורים שיכולתי למצוא להם ביטוי ולמדתי, ממש למדתי המון.
המפגשים כבר נערכים כשנה אך גילינו שהמשאבים והאפשרויות לשנות ולקדם לעיתים מוגבלים ונאלצנו לבחור את המלחמות שלנו ועל חלקן לוותר ולהשלים עם כך.
בתקופה האחרונה משהו קרה … חדר לצוות הוועד וירוס עקשן במיוחד הנקרא "השעמום" .
המפגשים פשוט הפכו למשעממים, כן… פשוט משעממים. מבחינה חברתית, אנשים החלו לשים קדימות לעיסוקים אחרים בחייהם לפני המפגש והחלו להיעדר מהמפגשים, אלו שהגיעו המעיטו בלהביע דעה ולהציע דברים ואף דחקו ודחפו לכיוון הסיכומים והשורות התחתונות.
והאתגר האינטלקטואלי די דעך…
חשבתי על זה ותהיתי הרי הבעיות בביה"ס בטוח לא נגמרו, האפשרויות לקידום ולשינוי הן אינסופיות, אז מה בעצם קרה ? לאחר המון מחשבה הגעתי למסקנה שהפורמט הקבוע שפעל ממש טוב לאורך זמן פשוט הפך למשעמם.
הפגישות במקום הקבוע, בזמן הקבוע עם אותם האנשים, כאשר השאלות וההתנהלות במהלך הפגישה הם קבועים וזהים מפגישה לפגישה. פורמט שבתחילה היה כל כך מסעיר הפך לכל כך צפוי ולא מרגש.
הווירוס חדר וחדר לכל אחד מאנשי הצוות והרס את התוצאות. לא נתפרו פרויקטים חדשים, לא בוצעו וגם לא הוצעו שינויים מרעננים וכל רעיון שעלה די התמסמס עם הזמן.
הבנתי שהפתרון הוא שינוי בפורמט, צריך סה"כ קצת תיבול וצבעים חדשים כדי לחדש את האנרגיות ולהניע את הגלגל מחדש. בפגישה האחרונה הצעתי לחברי הצוות שהפרויקט הבא הוא קידום ושינוי בצוות וועד ההורים כשהמטרה היא להניע את הצוות למקומות ותוצאות מזהירות.
כל אחד העלה את התחושות שלו, את הסיבה האישית שלו לדעיכה, ומשם העלנו אין סוף רעיונות לרענון וקידום הוועד. אחת האימהות הציעה שנערוך את המפגשים במיקום אחר אותו נשפץ וניצור בו אווירה המשרה השראה ליצירה וחשיבה, אחת הציעה שכל אחד יביא כיבוד מפתיע לכל פגישה, אחת הציעה שנשתף את כל ההורים בבית הספר בחשיבה ע"י סקרים ואסיפות, אחד האבות הציע להקים אתר משלנו הכולל פורום, חידושים, רעיונות וכתבות, אחת הציעה לשתף את הילדים בחשיבה, לעורר את הכתבים שביניהם שיכתבו באתר או בעלון בית ספרי על חוויות ילדי בית הספר ויעלו בכך את כל תחושותיהם ובעיותיהם ועוד המון רעיונות מרעננים ומאתגרים שקודם יעוררו את כל חברי הוועד לעשייה מחודשת ומלאת אנרגיות חיוביות .
מנהלות גן יקרות, שעמום הוא אכן אחד הווירוסים הקשים הפוקדים את צוות הגן. לכן, כמנהלות הגן לא נישאר הרבה זמן לשעמום, הדינאמיות בשגרה שלכן מחסנת את רובכן מפני ווירוס השעמום אך לצערי, צוות הגן הגננות והמטפלות חשופות אליו בצורה מלאה.
מטפלות, במרבית שעות היום, עוסקות בעשייה שכביכול, ובהחלט רק כביכול מבחינתי, אינה מעוררת אותם אינטלקטואלית והקהל עימו הן עושות את העבודה – הילדים ובייחוד תינוקות, אינו מתקשר עימן ברמה שלהן כאנשים בוגרים וברוב הזמן גם אינו מתגמל רגשית.
שלא תטעו, אינני מדברת על שחיקה כמצב רגשי שיכול לפגוש גם את בעלי התפקידים המעניינים ביותר, אני מדברת על שעמום !!
תחשבו … המטפלות בגן שלכן, מגיעות כל בוקר ונכנסות לסדר יום די משעמם, החלפת חיתולים, הכנת האוכל וסידור השולחנות, האכלה, ניקיון, סיוע די טכני לגננת, פיקוח בחצר. ליום יומיים זה נחמד אך יותר מזה… זה הופך להיות אילוץ משעמם.
גננת בגן שלכן, מגיעה כל בוקר במשך 10 שנים תמימות נכנסת לשגרה קבועה של העברת נושאים קבועים:חגים, עונות שנה, למידה של צבעים צורות ומספרים. במשך הזמן גם זה הופך להיות משעמם.
הכל תלוי בכן, מנהלות הגנים, אם לא תספקו לצוות שלכן אתגר אינטלקטואלי, ריגוש חברתי ותמיכה רגשית, תמצאו את צוות הגן שלכן אפאטי: מטפלות המחליפות חיתולים ללא חיוך לתינוק ועם פיהוקים רחבים לאורך כל המשמרת, גננות המלמדות את הילדים באופן טכני ללא כל התלהבות מהעשייה החינוכית החשובה כל כך.
אז מה עושים ? הרי לחתל ולחנך עדיין צריך..
דבר ראשון, כל איש צוות בגן חייב להיתפס ולהיות איש חינוך לכל דבר, לפיכך אתן חייבות להשקיע בצוות החינוכי שלכן, לצייד ולהעשיר אותו בידע וכלים הקשורים בטיפוח התפתחות הילדים. לדוגמא, מטפלת בעלת ידע וכישורים בהתפתחות תינוקות תדע שהחתלה הנעשית מספר רב של פעמים במהלך היום, זוהי הזדמנות נפלאה ליצור קשר עם התינוק. מטפלת מודעת תיצור קשר עם התינוק במהלך ההחתלה, תסביר לו מה היא עושה במהלך ההחתלה ובכך היא תוכל לפתח אותו רגשית וקוגניטיבית, היא תוכל לבנות את הקשר הרגשי בין התינוק למטפלת וללמד את התינוק ליצור קשר ראשוני עם אדם זר וזוהי מיומנות חשובה מעין כמוה.
רעיון נוסף – מטפלת הגן תהיה יד ימינה של הגננת ותסייע לה ללמד את הילדים את ערכי הגן כמו סדר וארגון. על הגננת להקצות כרבע שעה בערך לפני שמסיימים לשחק בגן או בחצר ולא לסדר במהירות את הגן אלא ללמד את הילדים לסדר וארגן אותו. ככל שהגננת תאציל סמכויות על המטפלת ותשדר לה שהיא סומכת עליה ובוטחת בה, כך הסיכוי שהמטפלת תרגיש משמעותית ותעשה כל משימה "עד הקצה". בדרך זו המטפלת תחוש שיש חשיבות רבה לעשייה החינוכית שלה כאשת חינוך בגן. ואת כמנהלת תוכלי לתמוך בהן מהצד, להדריך ולהעצים אותם לאורך כל הדרך. .

דבר נוסף, מטפלות וגננות רבות מגיעות עם פוטנציאל וכישורים רבים כמו כישורים בין אישיים מעולים, יכולת ציור, צביעה ויצירה, כושר ארגון טוב, יכולת בישול טובה במיוחד, כישורי מחשב וטכנולוגיה. אם תדעי עליהם כמנהלת, תוכלי להיעזר בהם לטובת ייעול העבודה השוטפת בגן, תוכלי לתת להן תחומי אחריות שלא מוגדרים בהגדרות תפקיד יום יומיות אך יחד עם זאת יכולות לתרום לה באופן אישי ולגן באופן כללי.
גם את תצאי נתרמת מעובדת יעילה, מאותגרת ושביעת רצון וגם הן תצאנה נתרמות ע"י למידה חדשה, מיצוי פוטנציאל אישי ויחס אישי ותומך.
יש עוד כל כך הרבה רעיונות, העיקר שתדעי ותפעלי כל הזמן לטובת הנעת העובדים שלך,לטובת יצירת מוטיבציה ע"י:

  • האצלת סמכויות,
  • הגשת אחריות על פרויקטים חדשים ומעניינים המאפשרים ביטוי אישי לפוטנציאל ולכישורים נוספים,
  • תמיכה רגשית וחברתית ע"י אסיפות, שיחות אישיות וימי גיבוש לצוות,
  • העשרה מקצועית ע"י השתלמויות, הרצאות וקורסים לטובת תחושת הצמיחה האישית והתרומה להצלחת הגן
  • וחידושים ועוד חידושים והכי חשוב חידושים לפני שהשעמום תוקף ומזיק .
    אז תקדישו לזה מחשבה וזמן , זה בהחלט ישתלם לכן , תשתפו אפילו את כל הצוות במחשבות שלכן ותיצרו בסוף תכנית שתחסן כל איש צוות מפני הווירוס המזיק – השעמום
    בהצלחה ותתחדשו …..

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

 

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן