איך מנהלים את הגן כשחייך הפרטיים בטלטלה ?

לפעמים החיים נראים כמו מגדל. מגדל אותו כל אחד בונה בשתי ידיו, קומה אחר קומה כדי שביום מן הימים יוכל האדם להשקיף גבוה מלמעלה על כל הישגיו ולחייך.
ככל שהמגדל גבוה יותר, הנוף הנשקף מראשו יפה ורחוק יותר, וככל שרחוק וגדול יותר כך הישגינו בחיים נתפסים כרבים, יפים ומשמעותיים יותר .
אך לרובינו לא קלה הבנייה, שלבים וקומות שלמות קורסות במהלך הדרך כשסופות טורנדו נכנסות לחיינו.
חברה קרובה שלי נקלעה לסופה אדירה, כזו המכלה כל שמחת חיים ויציבות הקיימת בחייה.
אחרי שנות נישואין רבות, החליטו היא ובן זוגה להתגרש ומרגע זה חייה השתנו. ניראה היה שקומה אחר קומה, במגדל אשר עמלה עליו ובנתה אותו במאמץ ומחשבה, קרסו .
התיאור שלה היה אף חמור יותר כאשר טענה שהיא חשה שעמודי התווך של המגדל קרסו ולא נותר מה שיחזיק את קיומו .
דבר אחר דבר בחייה החל להידרדר. הילדים שהיו מטופחים, מחונכים, בריאים ושמחים, החלו להתרחק, להסתגר ולפתח התנהגויות עימן היא לא ידעה להתמודד.
בגינה המטופחת מאחורי הבית צמחו ללא הרף עשבים שוטים.
ובעסק אותו היא מנהלת, כל עובד, כל יעד וכל לקוח הרגישו בשינוי ולא לטובה.
ברגע שהנישואים שלה התפרקו והיא חשה שהיא איבדה כל שליטה בחייה, היא לא ידעה במה להיאחז ומה יחזק אותה ותוך תקופה לא ארוכה, היא כמעט ואיבדה גם את העסק.
קשיים בזוגיות, פרידות וגירושים הם אופציה הקיימת עבור כל זוג . החיים לימדו שהזמן הוא בעוכריה של האהבה וכמו כן, החיים נושאים עימם הפתעות ואתגרים לא פשוטים ולעיתים לא כל זוג צולח להתמודד עימם ביחד ובוחר להתמודד עימם לבד.
שהיבט משמעותי זה משתנה, עימו משתנים כל שאר ההיבטים של החיים ואנו נותרים ללא דרך.
כך, מבלי שנשים לב, אפקט הדומינו מתחיל.
אנו מאפשרים לעצמנו לשחרר ולהשתחרר מכל המאמצים, מכל היעדים והמטרות אולי מתוך תחושת הכישלון והרחמים העצמיים ונותרים ללא מעקה שבאמצעותו נוכל להתרומם ולהמשיך.
סיפורה של חברתי הטובה העלה בראשי המון זיכרונות ממקרים בהם נפגשתי במהלך שנותיי כיועצת בגנים.
בעברי, נפגשתי עם המון מנהלות גנים שנקלעו לתחושה שהן כאילו צונחות ממטוס, מגובה עצום במהירות אדירה והן לא מצליחות למצוא את החוט שיפתח את המצנח כדי שיוכלו סופסוף לקחת נשימה.
מנהלות או מנהלי גנים הם אנשים המנהלים עסק מאד דינאמי ואמוציונאלי במיוחד. ההתמודדות היום יומית שלהן, מעמידה בפניהן משימות וקבלת החלטות המצריכות מחשבה עמוקה, למידה, יצירתיות, ושימוש באמוציות ואינטואיציות כדי להבין את הצרכים של הילד, של ההורה של המטפלים ולחוש אמפאטיה כנה.
רבות מהן נקלעו למשבר בעקבות גירושין וחשו חוסר יכולת וחוסר רצון לעשות ולנסות. המצב האמוציונאלי החדש, הותיר את הגן וקיומו בסכנה.
מניסיוני מול מנהלות גנים שנקלעו למצב, הדרך חזרה לעצמן היה דווקא ההיאחזות בגן כמפלט מאותה מתחושת הכישלון . מנהלות גנים שפנו אלי כניסיון אחרון להתרומם או מתוך רצון לסדר את המחשבות ולהגיע להחלטה, הגיעו לתובנה שהגן שלהן הוא כמו מערכת יחסים עליה יש להן עדיין שליטה. הן מצאו את הרצון להסתכל על הגן שלהן כמצנח שיוריד אותן לקרקע בשלום ויוכיח להן שלא הכל קרס, שחייהן לא כשלו . כל בוקר שהן מגיעות לגן, העובדים מחייכים ומרוצים, הילדים משתובבים כילדים וההורים שלווים ונרשמים, זוהי הצלחה רק שלהן. למעשה, כל בוקר הן רואות את ההצלחה שלהן לנגד עיניהן.
תחושת ההצלחה הנובעת מהגן, חיזקה אותן ואפשרה להן לשקם את ההריסות בחייהן.
מנהלות יקרות, אני פונה אל המנהלים ומנהלות שנקלעו למצב המצער,
היאחזו בגן שלכם כמקור להוכחה העצמית, השקיעו בגן, ככל שתשקיעו ותצליחו תחושו חזקים יותר. במקום להישאב לתסכול ולעצבות, חבקו את ילדי הגן, הם מלאים באהבה לתת.
היעזרו בעובדים שלכם, תנו להם להיות שם עבורכם כפי שגם אתם תוכלו להיות שם עבורם שהרי דרככם בחיים נצלבו.
הגן שלכם, מלא האמוציות, יכול להיות לכם למפלט. אל תרפו ממנו, היאחזו והתחזקו עד שתמצאו את הדרך החדשה בחייכם.

בהמון המון אהבה
מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

 

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן