מלחמה בפתח? כיצד לנהוג עם ילדים בגיל הרך?

מלחמה בפתח? כיצד לנהוג עם ילדים בגיל הרך במצבי מתח וחרדה?

כולנו חווים את ההסלמה במצב הביטחוני, הסלמה זו מכניסה למתח מבוגרים וילדים כאחד. כיצד מומלץ לנהוג, הורים ומחנכים, על מנת לשדר לילד תחושת ביטחון מרבית במצב הקיים ?

כלל ברזל – דברו אמת בלבד.

כולם נמצאים בתחושה של חוסר וודאות מתמדת: כמה זמן ימשך המצב הנוכחי, האם חיילים או אזרחים יפגעו, איך נספיק להגיע למרחב מוגן עם ילדים קטנים, ובוודאי חששות רבים ונוספים.
בד בבד הורים לילדים בגיל הרך שואלים את עצמם מה להסביר לילד כשהוא שומע את האזעקה, אלו תשובות נכונות לענות לשאלות קשות כמו: " הטילים יגיעו ל- ?" וכיצד להעביר מסרים כך שהילד יקבל את המצב אך לא ילחץ ממנו.
חשוב להבין, כשם שמבוגרים זקוקים לבהירות ולוודאות שתביא אותנו לתחושה של ביטחון, כך גם הילד זקוק לוודאות זו. לפיכך, על ההורים והמחנכים כאחד לשקף לילד אמת בלבד. האמת לא צריכה להיות אמוציונאלית אלא עובדתית בלבד – ותואמת לגיל של הילד וליכולת ההבנה שלו.
בגיל הרך ילדים אינם יכולים להבין ולהכיל מה באמת קורה במדינה.
אך הם חשים את האווירה בבית או בגן. תחושות אלו עוברות באופן ישיר לילד: קיימת התאמה ישירה בין תחושותיו ותגובותיו של המבוגר לתחושותיו ותגובותיו של הילד. הם חשים כאשר ההורה או המחנכת נתונים תחת לחץ או חרדים, באמצעות שפת הגוף שלהם: הדרך בה מרימים את הילד, האם תופסים את הילד בעוצמה, בטון ובקצב הדיבור.
לילד יש קושי כפול, הוא גם סופג את הרגשות של המבוגר וגם מתקשה וורבלית להביע את רגשותיו. בשל כך עלולה להופיע רגרסיה בהתנהגותו: הילד עשוי לחזור להרטיב אם ביום ואם בלילה, להפחית משמעותית את כמות המזון שהוא רגיל לאכול, הוא יעדיף לישון במיטת ההורים,וכיו"ב. התנהגויות אילו הם נורמטיביות ושכיחות מאד.

תפקיד המבוגר
להורים ולמחנכת תפקיד משמעותי כמבוגר האחראי היודע לתפקד במצב הנוכחי והמורכב אליו הילד נקלע.

הנה מספר דרכים מומלצות:

  1. עידוד הילד- עודדו את הילד להביע את רגשותיו אך אל תלחצו עליו לדבר, חזקו אותו .
  2. העצמת הילד- השתדלו עד כמה שניתן להתעלם מחוסר שיתוף הפעולה של הילד ועודדו אותו כשהוא מצליח
  3. מסרים של הרגעה- יש לנו צבא חזק ואמיץ, זהו הצבא הטוב ביותר ואנחנו סומכים עליו. אנחנו פה שומרים עליכם, זהו מצב זמני וכולנו נחזור לשגרה
  4. מסר קצר וברור- חשוב שהמסרים יהיו קצרים וברורים כך גם לא נסתבך או אולי אף נעביר מסרים שגויים
  5. סדר יום קבוע- מכוון לילד אין תחושת זמן, מה שמקנה לא תחושה שכזו, היא סדר יום קבוע ומאורגן. חשוב להשתדל לבנות סדר יום שכזה ולהקפיד לקיימו
  6. לגיטימציה לרגשות- לילד ברור שאנחנו המבוגרים פוחדים, יש לתת לגיטימציה לתחושת הפחד אך יחד עם זאת לתת לו תחושת ביטחון והגנה
  7. הדרכת הילד – הילד צריך לדעת מבעוד מועד מהי אזעקה וכיצד נוהגים בזמן האזעקה. יש להעביר מסרים מרגיעים 'בואו נרד למקלט ביחד, כשהאזעקה תסתיים, נמשיך לשחק במקלט, כשנסיים נחזור נעלה לבית'. בחרו מבינכם מי הדמות הרגועה יותר והיא זו שתוביל את הילדים למרחב המוגן. כמובן שיש להסתייע בכל הצוות
  8. אוזניים לכותל – הילד מקשיב לכל מה שאתם אומרים, גם אם זה לא אליו, כאמור, הוא גם חש בתחושות שלכם ובשפת הגוף שלכם.
  9. להיות עם הילדים ולא על יד הילדים- זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת בה נשחק עם הילדים ולא נהיה ליד הילדים. אפשר לרקוד ביחד, לקרוא סיפור, לשיר .
  10. עבודה עצמית – נקטו בפעולות מרגיעות: הימנעו כמה שניתן, מלצרוך חדשות, מומלץ לצפות עם הילדים בתוכניות שהם מעדיפים לראות.
"עוד יבוא שלום עלינו ועל כולם.."

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה על ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

 

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן