הצבת גבולות בגן הילדים

הצבת גבולות לילדנו החל מהגיל הרך, הינה אחת מהמשימות המאתגרות ביותר עבור הורים.
הסיבות לחשיבות הרבה העומדת מאחורי הצבת גבולות לילדים כבר נדונה רבות. נחשף הקשר בין הצבת גבולות לילדים לבין רכישת כישורי חיים של אמפתיה, התנהגות פרו חברתית, דחיית סיפוקים, הסתגלות, יציבות, וודאות,ביטחון עצמי, אמפתיה ומודעות עצמית.

עם זאת, בין ההבנה והרצון של ההורה להציב את הגבול לבין הפניות הרגשית שלו לעשות כך באופן שישיג תוצאה חיובית, הינו במקרים רבים, גדול מאד.

כיצד מציבים גבולות לילדים מבלי לאבד את השלווה ?

בעידן זה, הורות הוא תפקיד הטומן בחובו מאגר ענק של רגשות שבמרבית הזמן אינם מקבלים התייחסות נאותה. אנו מנסים שלא לוותר לעצמנו על קרירה עם זאת רוצים להיות "ההורים של השנה", אנו חוזרים הביתה מיום עמוס בחוויות גדושות ברגשות ואין לאף אחד בבית זמן או פניות להקשיב ולהכיל אותנו .

אנו לעיתים מבטלים את רצונותינו וצרכינו לטובת ילדינו האהובים אך תחושות התסכול נותרות ומהדהדות בתוכנו .הזוגיות במקרים רבים נפגעת ונוצרים משקעים וריחוק מכאיב, עם זאת, אנחנו בסך הכל מאושרים מהאהבה שהילדים ממלאים אותנו וכל יום שכולם בריאים ומחייכים הוא מתנה.
ולצד האופטימיות וההערכה לקיים ולכל שהשגנו, מצבור הרגשות הלא מטופלים מקשים עלינו לבצע משימות הוריות בסיסיות והכי משמעותיות :

מתי לאחרונה ביליתם זמן איכות אמיתי עם הילדים בבית או מחוצה לו, עם טלפון מכובה, ללא חברה של מבוגרים נוספים, טלביזיות ומחשבים ?

עד כמה ניהנתם מכך ולא חשבתם על דברים אחרים שצריך לעשות ?

מתי לאחרונה ביקשתם מילדכם לבצע פעולה או להפסיק התנהגות מפריעה מבלי שאבדתם את הסובלנות והגבתם בכעס ?

משימות מסוג זה מצריכות לא רק זמן אלה פניות רגשית אמיתית. עם השנים היכולת של הורים להיות פנויים רגשית עבור ילדיהם פוחתת. תחושת המלאות והצורך החזק לקצת שקט, מקשה על ביצוע משימות הוריות משמעותיות ויומיומיות באופן שמשיג תוצאות חיוביות, לעיתים אף משיג תוצאה הפוכה.

במקרים רבים הילדים נוהגים באופן החוצה גבול מסיבות התפתחותיות הקשורות לחקירה, לבדיקת העצמאות והגבולות, דרישה לתשומת לב ועוד..
לצורך תגובה אפקטיבית מצד ההורה של הצבת גבול למול הילד, ההורה חייב להיות בוודאות מלאה לגבי כך שאכן מדובר בגבול עם רציונאל ובכך שמדובר בהתנהגות מפריעה הדורשת התייחסות והשמת גבול. מנקודה זו, חשוב שההורה יהיה נחוש וברור בבקשותיו למול הילד ועקבי בכל פעם שההתנהגות מופיעה. אם כך כל שנחוץ הוא :

וודאות, ביטחון, נחישות ועקביות – נוסחה די פשוטה !! אולם …..

ההבנה שלנו כהורים שזוהי סיטואציה שבה מותר לנו לדרוש ולהיות סמכותי, לפעמים פותחת פתח ל"ונטילציה" מצד ההורה. ההורה בתגובה להתנהגות המפריעה של ילדו, משחרר רגשות אגורים, כעסים ותסכולים במסווה של "הצבת גבול" ובכך, במקום להפגין סמכותיות, אסרטיביות ונחישות, הוא מפגין תוקפנות.
התוצאה במקרים אלו איננה הבנה, למידה והפנמת הכללים והגבולות מצד הילד, אלה תחושות השפלה, פחדים, חששות, הסתגרות ופגיעה בביטחון העצמי שלו בטווח הארוך.
למעשה כאוס גדול ביחסים בין ההורה לילד.

הפתרון לקשיים הללו טמון ב"הדרכה הורית" . הורים רבים מדריכים את ילדיהם באופן אינטואיטיבי. הם משוחחים ומסבירים להם את הכללים בנועם ובצורה ברורה בסיטואציות שאינן באות בסמוך להתנהגות המפריעה מצד הילד והצבת גבול מצד ההורה.
העניין הוא שהדרכת הורית הינה הכלי שיכול לחלץ את ההורה מסיטואציות של התפרצויות וונטילציה לא מודעת ולא תכליתית ואת הילד מסיטואציה בה הוא נאלץ להכיל את הקשיים של הוריו במקום ללמוד ולהפנים גבולות.

רבותיי הנוסחה משתנה!! וודאות , ביטחון, נחישות, הרפיה, המתנה, הדרכה, עקביות !

וודאות – חשוב שההורה ייתן לילד מקום לביטוי, לחקירה, ליצירתיות והתפתחות עם זאת, יידע בברור מהו הגבול מבחינתו, מהו הרציונאל, כיצד חצייתו באה לידיי ביטוי ומהי התנהגות מפריעה .

ביטחון – חשוב שההורה יחוש ביטחון לעמוד מול הילד ולהציב את הגבול מבלי לחשוש מתגובות של התעקשות רועמת מצד הילד .

נחישות – חשוב שההורה יפגין נחישות בעמדתו מבלי לשנות את הדעה בתגובה לעקשנות של הילד.

הרפיה – חשוב שההורה ידע מתי להרפות !! לדוגמא: שעת השינה מתקרבת והילד מתעקש להמשיך לשחק על אף הבקשות החוזרות מצד אימו. כעס, צעקות, משיכת הילד מהמשחקים בכוח או כל פעולה עיקשת אחרת הכוללת כעסים וחוסר וויתור על העמדה מצד ההורה, תיצור כאוס בסיטואציה.

המתנה – כשהילד ממשיך להתעקש ולשחק על אף הבקשות וההסברים לצד התגברות של תחושות חוסר סובלנות ועייפות מצד האם, זה הזמן להרפות. במקרה זה אפשרי לתת לילד 10 דקות נוספות, לסכם איתו ולהכין אותו כמה פעמים במהלך ה 10 דק' עד לסיומם לגבי מה שאנו מצפים ממנו.
אין זה אומר שמעכשיו וויתרתם על שעת השינה שנקבעה, אין זה אומר שוויתרתם על עמדתכם, אין זה אומר שאינכם סמכותיים ובעלי דרך חינוכית …
המטרה במקרה זה היא להמתין שגם הילד וגם ההורה יהיו יותר פנויים רגשית ללמד וללמוד את הגבול. במקרה זה, כשהילד עלה למיטה, אפשרי גם יום למחרת במקסימום, לבצע הדרכה הורית מכוונת. בהדרכה ההורה והילד יושבים ומשוחחים על הסיטואציה. האם מסבירה לילד מדוע חשוב שילך לישון בשעה שנקבעה, מה יכול לקרות אם יפסיד זמן שינה. האמא תגדיר בצורה ברורה את סדר הפעולות והזמנים לפני השינה ותיצור הסכמה והבנה מול הילד.

עקביות – במקרה שההתנהגות חוזרת לאחר ההדרכה, יהיה קל יותר לבקש מהילד שיפסיק את המשחק וילך לישון, נוכל להזכיר את אותה השיחה ולחזור על עיקריה. גם אם במקרה זה עדיין הילד מתעכב, עדיין יש להרפות ושוב להדריך עד שהכללים, הגבולות והרציונאל מאחוריהם הוטמעו.

להרפות לעיתים, הינו חלק מהצבת גבולות שהרי גבולות מסמלים, כללים, ערכים, סדר, ארגון, כבוד לעצמי ולאחר ועוד.. הדרך בה נציב את הגבול יהיה הדגמת ההתנהגות הרצויה. הצבת הגבול בצורה כעוסה ותוקפנית תדגים את ההתנהגות התוקפנית חוצת הגבול שאנו בעצם מעוניינים להכחיד.

גם המורה וגם התלמיד חייבים להיות פנויים ללמד וללמוד. ולרגשות האגורים תתנו יחס ראוי בהתאם מול הגורמים הרלבנטיים כדי שתוכלו להוות לילד גם מודל חיקוי לכבוד הדדי.

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

 

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן