חיקוי כאמצעי למידה בגן הילדים

היופי הגדול בכל יצור חי היא העובדה שהוא נולד מתוכנת מראש ללמידה. תינוק, החל מהרגע הראשון בו יצא לאוויר העולם, מחזיק ביכולת גנטית ללמוד את העולם סביבו ולרכוש מיומנויות כדי לשרוד בחייו ובקרב בני מינו. כל שצריך עכשיו הוא להוציא את היכולת מהכוח אל הפועל .

מחקרים קודמים מצאו שילדים שגדלו מספר שנים בחדר ללא גירויים וללא חברה לא התפתחו מבחינה רגשית, קוגניטיבית, מוטורית וחברתית, לכן ברור לנו היטב שילדים זקוקים לסביבה שתכריע לגבי הצלחתם להוציא את יכולתם הטבעית מלידה לכדי יישום .
נשאלת השאלה מה יותר קריטי לפיתוח יכולת הלמידה הטבעית של הילד, הגירויים הסובבים אותו או האנשים הסובבים אותו.
מה יקרה אם ילד יגדל בחדר ללא גירויים אולם בחברה של אנשים סביבו ? ומה יקרה אם ילד יגדל בחדר עם המון גירויים אולם ללא חברת אנשים ?
לצורך התפתחות בריאה בכל אחד מהיבטי ההתפתחות בוודאי נדרשים שני הדברים ועוד כמה … אולם אחת הדרכים המשמעותיות והקריטיות ביותר עבור ילדים החל מהשנה הראשונה בחייהם ללמוד, לרכוש מיומנויות ולהתפתח היא באמצעות חיקוי ולשם כך נדרשים סביבת מחנכים שיבינו היטב את תפקידם כמודל .

עם המון גירויים בסביבה וללא חיקוי, לא ידע הילד כיצד לחקור ולתנסות כראוי.
פעוטות בתחילה, מגיבים למחנך בתגובה הנובעת מפעולת חיקוי
הם ניגשים לגירויים, חוקרים ומתנסים רק אם יהיה לצידם מחנך סובלני שיתווך עבורם בין הגירויים לעולם . ללא התנהגות אמפתית וסובלנית מצד המחנך, הפעוט לא יחוש מספיק ביטחון ופניות ללמידה והתנסות. התנהגות זו של המחנך לא זו בלבד שמעניקה לפעוט ביטחון, היא כבר בשלב זה מלמדת אותו אין ספור דברים הנלמדים בדרך של חיקוי מושהה. אמפתיה, תפקידיי המחנך, תפקידים מגדריים, שימוש בחפצים, התנהגות יצירתית, שפה ועוד..

אל לנו לשכוח שהם רואים, שומעים ומפנימים כל עשייה שלנו כמחנכים בכל רגע ובכל שעה ובבוא היום ישמשו לנו כמראה .

הלמידה דרך החיקוי מתרחבת ונעשית מורכבת יותר עם ההתפתחות. ילדים בגן למדים אופני התנהגות מהמחנכים, מבני השווים ובבית מההורים.

ניתן לראות ילדים כבר בגיל שנתיים משחקים משחק דרמטי, משחקי "הכאילו" עם עצמם ודרך התנהגותם מחקים פעולות שראו אצל המבוגר. הם ידברו בטלפון, הם ילושו עוגה, הם יכניסו לתנור, יחבקו בובה ויתנו לה בקבוק .
בהתפתחות המשחק הסוציו דרמטי בו הילדים משחקים את משחקי "הכאילו" בקבוצה, ניתן לראות באופן ברור את הלמידה שספגו באמצעות החיקוי. משחקי תפקידים אמא ואבא, גננת וסייעת, רופא וחולה ועוד.. המשחק משקף באופן ברור חיקוי אלמנטים בהם צפו לאורך הזמן, תפקידים מגדריים, התנהגות אמפתית של בעל התפקיד או לחילופין התנהגות מאד לא אמפתית .
גם על שולחנות היצירה, ילדים מחקים ילדים אחרים. הם מתבוניים האחד על ציוריו של השני, מקבלים השראה ליצירה, בודקים את עצמם ולומדים ליצור ע"י חיקוי של האחר. ילדים המחקים ומעתיקים מחבריהם אינם נחשבים לפחות יצירתיים, כך חושבות גננות רבות האוסרות על הילדים להעתיק, להיפך, הילד מתבונן סביבו ומחפש מקור ללמידה ויצירה, יצירותיהם של האחרים הינה מקור ללמידה. כמו כן, התנהגותה של הגננת למול הילדים בשולחן גם תכריע כיצד ירגישו ויתנהגו אותם ילדים שיעתיקו מהם, האם הם ירגישו חוסר הוגנות, עלבון וכעס על הילד המנסה ללמוד מהם או שירגישו תחושות חיוביות, גאווה, אמפתיה לחבר ואף יסייעו לו להעתיק וללמוד ממנו.

הלמידה באמצעות חיקוי נעשית משמעותית אף יותר עם התרחבות היכולות מה שמגלה לנו שיכולת הלמידה באמצעות חיקוי היא יכולת המשרתת את הילד בהתפתחותו ויש לעודד ולהתייחס אליה באופן הכי משמעותי שניתן.

ככל שהילד מבין יותר את העולם סביבו ומפתח את הכושר להביע את עצמו, הוא לומד יותר מסביבתו כיצד לנהוג, כיצד לפתור דילמות, כיצד להתמודד עם תסכול ורגשות, כיצד להתנהג בחברה, כיצד ליצור דברים וכיצד אני נמדד .

תפקיד המחנך בבית ובגן הוא כביכול מאד מאד פשוט ….. ממש לא !!!

הלוגיסטיקה היא סה"כ לוגיסטיקה, לחתל, להלביש, להאכיל, לנקות, להרדים, לסחוב, לסדר ועוד… כאן אפשר פשוט לקחת נשימה ולהבליג
אולם, התפקיד הבאמת קשה היא המודעות המאד חדה ועירנית להתנהגותינו שלנו המשמשת לילדנו כספר לימוד פתוח 24 שעות ביממה.
גננת המעוניינת ללמד את הילדים הרגלים של סדר וארגון ומבקשת מהם לפעול בתוך סדר יום לא תצליח להטמיע בהם הרגלים אלו אם היא עצמה מתנהגת בחוסר עקביות, התמדה וניהול זמנים לקוי.
לא ניתן ללמד ילדים לנהוג באמפתיה אם בשנייה שילדים רבים בינהם על צעצוע, המחנך מתייחס לסיטואציה באמצעות התנהגותו כבלתי רצויה, כהפרת ההרמוניה ומיד מפריד בין הילדים או מציע להם צעצוע נוסף, מביע כעס על התנהגותם ומעלים את ההזדמנות האוטנטית ביותר המזמנת למידה משמעותית של אמפתיה, דחיית סיפוקים, התנהגות פרו חברתית, התמודדות עם תסכול, התחלקות, מציאת פתרונות יצירתיים לפתירת דילמות ועוד….
אילו המחנך היה מציג התנהגות של אמפתיה לשני הצדדים ומתווך בניהם בסובלנות והכלה, היה בזאת ההתנהגות מלמד אותם אמפתיה וסובלנות מהי ..

היחסים בין המחנכים בסביבתם של הילדים משמשים גם הם למקור למידה משמעותית מאד . התקשורת בין הגננת לסייעת, בין המנהלת לצוות החינוך, בין צוות החינוך להורה ובין אבא לאמא משמשים כמקור ללמידה של מגוון עצום של כישורים באמצעות חיקוי : יחסי כבוד, פתירת קונפליקטים, תקשורת בין אישית, חלוקת תפקידים, תפקידים מגדריים, ביטוי רגשות ועוד…
אם נמשיך לדבר מעל ראשם של הילדים ונחשוב שהם לא למדים מכך, לאומת זאת מאד נתאמץ "להספיק" ולעשות עוד כמה יצירות וחוגים איתם כנראה שנפספס את המטרה ובגדול !!
לכן, בפעם הבאה שנתהה על התנהגותו של ילד, חשוב שקודם, לפני שנרוץ להסברים מלומדים למינהם, נבדוק איזה מודל חיקוי לימד אותו בדיוק את אותה התנהגות….

ההבנה שהתנהגותנו לצידם היא המקור העקרי ללמידה של כישורי החיים, תאפשר לנו לחסוך בחוגים יוקרתיים ותמקד אותנו במודעות עצמית. הורה מודע, מורה מודע, גננת מודעת הם מחנכים הפועלים קודם כל למודעות עצמית גבוהה כי לפני שהם מציגים להם אותיות ומספרים הם מציגים להם מודל לחיים.

הכתבה מאת מרכז הרפז בע"מ

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

 

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן