"עשה ואל תעשה" בתהליך ההסתגלות לתחילת שנה

תחילת שנת לימודים בגנים הוא זמן טראומתי עבור הילד, ההורה ואנשי החינוך:

ההורה רוצה כבר לחזור לשגרה בה הילד יפסיק לנסות לפרוץ גבולות וילך כבר לישון בשעה סבירה, עם זאת, מרבה להגיע בתחילת שנה בבוקר באיחור, מתקשה להיפרד ומקפיד להתקשר כל שעה לבדוק אם הילד בוכה.

גננות וצוות הגן רוצים לשדר ביטחון ושליטה למול סיטואציה של קבוצת ילדים צורחים ומפוחדים, עם זאת, הם עצמם משקשקים כל תחילת שנה וחשים חוסר וודאות מוחלט.

והילד ?? הילד פשוט כנה לחלוטין, כשהוא פוחד ומתוסכל הוא בוכה ומביע את רגשותיו, כשהוא רוצה לחזור למקומו המוכר והבטוח בבית, הוא מתקשה להיפרד. הילד סה"כ רוצה שיבינו מה הוא מרגיש ולא יכעסו שהוא מרגיש כך.

אז כולם, ילדים, הורים ואנשי חינוך, קצת מפחדים, וחסרי וודאות, רוצים שהתקופה המורכבת הזאת כבר תעבור ויגיעו ימים שקטים, מלאי ביטחון ושלווה.

אם כך הנה כמה דברים שחשוב לזכור לעשות וכמה דברים שחשוב להימנע מלעשות על מנת שתקופת ההסתגלות תשמש לבניית יסודות איתנים עליהן תישען כל השנה החדשה :

הימנעו מלעשות !!
אל תתחילו את השנה בגן ללא הכנה מוקדמת למול כל הגורמים – ילדים, הורים וצוות !

אל תטעו בלחשוב שכל הילדים יסתגלו באותו הקצב ובטח שכל ההורים יסתגלו באותו קצב ! זכרו שהשונות בקצב ההסתגלות בין אנשים צעירים ומבוגרים כאחד היא רחבה במיוחד.

אל "תעלימו" את האמא מהגן כשזה הזמן לעזוב במחשבה שהילד לא ישים לב וכך יתגבר טוב יותר, אל תצעקו "ביי אמא, תגיד שלום לאמא.., אמא הולכת.." אפשרו לאמא להיפרד מהילד בצורה סובלנית, אפשרו לה להסביר לו שכעת היא הולכת ושתשוב בקרוב.

אל תאמרו לילד הבוכה שתתקשרו עכשיו לאמא ותבקשו שתגיע אם אינכן מתכוונות לעשות זאת, בכך תצרו ציפייה שתתנפץ ותיצור חוסר אמון וביטחון אצל הילד.

אל תדברו עם ההורה או עם איש צוות אחר על כמה קשה לילד מעל ראשו של הילד הבוכה.

אל תפגינו חוסר ביטחון ובטח לא תסכול למול הילד המתוסכל

אל תמהרו לשפוט את הילד כ"מפונק" ואת ההורה כ"מפנק" ולא מציב גבולות בגלל שהילד מבקש להיות על הידיים לאורך כל היום, אלה למדו אותו אחרת בסובלנות ובאמפטיה.

אל תנסו להכריח את הילד לאכול, לישון, להשתתף בפעילות במסגרת הימים הראשונים בגן, הציגו בפניו את האפשרויות, הדריכו ועודדו.

אל תמהרו ללמד דברים חדשים בתקופה הראשונה בגן . נכון.. חגי תשרי בפתח אך לפניכם נושא חשוב במיוחד שבוא עליכם להשקיע לא מעט – הסתגלות, ביטחון, יחסים ורכישת הרגלים שילוו את הילדים לאורך כל השנה .

אל תפגינו חוסר סובלנות כלפי הורה המסרב לעזוב את הגן "רק" כי הילד שלו בוכה

אל תבקרו את ההורה כשנראה לכם שהוא "נכנע" לילד כל בוקר מחדש ובוודאי אל תמהרו לומר לו את זה.

אל תתעצבנו בכל פעם שהורה מצלצל באמצע היום ובטח אל תדברו על כך עם אנשי צוות מעל ראשם של הילדים

אל תשאירו את ההורה לשאול יותר מידי שאלות, הקפידו לעדכן את ההורים בכל תהליך ההסתגלות, רכישת ההרגלים וההשתלבות של הילד וכמה שיותר !

הקפידי מלעשות !!

הקפידו לקיים את אסיפת ההורים לפני תחילת שנה אפילו ביולי או תחילת אוגוסט ולאפשר להורים לקבל את כל המידע, לעבד אותו, לשאול שאלות, להעלות התנגדויות, להפנים את הדברים ולהיערך בהתאם.

ערכו הכנה מוקדמת לילדים ולהורים החדשים בגן לפני תחילת שנה – אפשרו להם להגיע לגן לפעילות משותפת, קצרה וחווייתית כדי להכיר את הסביבה ולקשר אותה לאווירה חיובית ומוכרת.

הכירו ולימדו היטב כל ילד בגן עוד לפני תחילת שנה – הרגלים, חפצי מעבר, התעניינות במשחקים מסוימים, קשיים חריגים, אירועים מיוחדים ועוד.. מידע זה יכול לסייע לכם לסייע לילד להסתגל לגן (להיעזר בחפץ מעבר, להציע לו את הצעצוע שהוא הכי אוהב, להרים אותו על הידיים אפילו לאורך שעות כי כך היה רגיל עד כה…)
הכינו תכנית קליטה לילדים החדשים ולוותיקים בנפרד כאשר התכנית היא אחידה אולם, התאימו את התכנית לצרכיו האינדיבידואליים וקצב הסתגלותו של כל ילד והורה .

ערכו אסיפת צוות לפני תחילת השנה על מנת שכל צוות החינוך בגן ידע בדיוק כיצד קולטים ילדים והורים לגן וכיצד נותנים מענה אינדיווידואלי . כמו כן, "יישרו קו" מול כל הצוות בנושא החזון, המדיניות וחלוקת התפקידים בגן. בקיצור… דאגו שכל הצוות חש וודאות מלאה וביטחון לגבי תקופת ההסתגלות בפרט והמשך השנה בכלל, הוודאות תשרה ביטחון שיבוא לידי ביטוי מול הילדים ומול ההורים.

אם יש לכם מספר גדול של ילדים חדשים בגן, תגברו את הצוות בחודש הראשון לכל הפחות !!!

צרו בגן, בימים הראשונים, מגוון פעילויות חווייתיות בחלל גדול ופתוח כמה שיותר על מנת שההורה והילד יוכלו לגשת באופן חופשי לחקור ולהתנסות בסביבת הגן ללא תחושת דוחק של מיקום או לוחות זמנים.

מזערו גירויים בסביבת הגן בימים הראשונים כדי לאפשר פניות לתהליך ההסתגלות בכלל ובפרט למען הילדים המתקשים עדיין לווסת את חושיהם. (המעיטו ברעשים, בריחות, במשחקים והפעלות הדורשים מהילד להיות פנוי לחקירה והתנסות כמו כן, לוויסות של עודף גירויים חדשים)

אל תשימו את ה"שקט" בגן למטרה עליונה, שקפו לילד הבוכה והמתוסכל את רגשותיו ורצונו שאמא תחזור, הראו לילד שאתם מבינים אותו ורגשותיו הם לגיטימיים, תנו לו תחושה שאתם שם עבורו כדי לעזור לו להתגבר ובעיקר, כשהוא מצליח להתגבר, השתמשו בהמון חיזוקים מילוליים !!!!!!!!

שתפו את ההורים בארוחת הבוקר לפחות ביום הראשון לגן ומנפו זאת לטובת שיקוף המידע לגבי הארוחות, החוויה והלמידה המשמעותית המתרחשת סביב ארוחת הבוקר בגן.

כשאתם חושבים שזה הזמן לאמא לעזוב ולהשאיר את הילד בגן, שאלו אותה תחילה בנועם ואמפטיה באם היא מרגישה מוכנה והסבירו לה במפורט ובכנות מה בדיוק יקרה ברגע שתעזוב. הדריכו אותה כיצד תוכל להיפרד מהילד וסייעו לה עד רגע עזיבתה (אל תתעסקו במשהו אחר בזמן שהאמא עוזבת)
צלמו הרבה רגעים אוטנטיים של ילדים בגן ושלחו להורים ב sms, שלחו כמה פעמים בשבוע עדכון במייל לגבי הדברים המשמעותיים המתרחשים בתהליך ההסתגלות, ערכו טלפונים בשעות ספציפיות ביום להורים המגלים חרדה גבוהה ומתקשים להסתגל והכל תחת מדיניות מאד ברורה שעליה אתם מקפידים לשמור.

למעשה הנוסחה היי דיי פשוטה:
להבין ולקבל שלכל ילד ולכל הורה יש קצב הסתגלות משלו
להבין שהכנה מוקדמת מייצרת וודאות וביטחון
להבין כי בכי עיקש מצד הילד מהווה תגובה בריאה ובעלת עוצמה למצב מתסכל של שינוי ומעבר בחיים
ולהבין שעם הרבה אמפטיה והכלה כלפי הילד וההורה, השגרה הבטוחה והנינוחה תגיע במהרה .

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

 

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן