הסתגלות לאח חדש במשפחה

לעולם הגן יהיה שיקוף של הבית והבית יהיה שיקוף של הגן. בשתי המסגרות הקבועות והמשמעותיות בחייו של הילד, אין זה מן הנמנע שאירועים הקורים בבית יבואו לידי ביטוי בהתנהגותו של הילד בגן כמו גם אירועים הקורים בגן יבואו לידי ביטוי בהתנהגות הילד בבית.
עקב ההתנהלות הנפרדת שמקיימות שתי המסגרות בפועל, נדמה שהן מנותקות לחלוטין .לכאורה, הילד נמצא בבקר בגן ומנהל חיים נפרדים משלו ובבית כאילו מנהל חיים אחרים. הקשר שחש הילד בין שתי המסגרות הוא למעשה הקשר שהופך את שתיהן למכלול השלם של חייו. לא כמו הילד, ההורים והגן יוצרים ניתוק פיזי ורגשי האחד מהשני. הגן מעוניין לעבוד יותר עם הילדים ופחות עם ההורים וההורים מעוניינים להרגיש מעורבים מבלי להתערב.

עקב תחושת הניתוק לכאורה, המסגרות נתקלות בהתנהגויות של הילד וברוב הפעמים מתקשים לגלות שמדובר בסימפטומים להתנהגויות שהתרחשו במסגרת השנייה.
אח חדש במשפחה הינו אחד מהאירועים המשמעותיים שקורים במשפחה והשפעותיו באים לידי ביטוי בהתנהגויות רבות במסגרת הבית והגן.
הגן יכול להיות עד לתופעות של נסיגה בתהליכי גמילה מחיתולים, תוקפנות יתר, קשיים נפשיים המתבטאים בהסתגרות, קשיי פרידה חריגים מההורה בבוקר ועוד.. גם הציורים והיצירות יכולים לגלות שהילד חווה תהליך רגשי כלשהו, יכולת דחיית הסיפוקים שלו עשויה להשתנות, יכולת הריכוז ועוד…

באחד הגנים היתה ילדה שעם הולדת אחיה הצעיר ניתן היה לראות בגן ביטויים של התנהגות ילדותית ותינוקית. היא התעקשה שיש לה אחות גדולה על אף שלא היתה ואף סיפרה עליה לכולם. הילדה עליה דיברה היתה דודנית רחוקה שבדמותה הצטיירה לה כאחות גדולה. בכל ציור בו ציירה את משפחתה הוסיפה את "אחותה הגדולה" כאילו היתה חלק מהמשפחה. לכאורה הילדה לא הגיבה באופן יוצא דופן להגעתו של אחיה הקטן לעולם, עם זאת הביעה את הרצון שלה להיות האחות הקטנה ולמעשה את עצם ההתמודדות שלה במסגרת הציורים והדמיון.

במסגרת הגן ההתמודדות מול אותה ילדה היתה בהקשר להתנהגויות רגשניות, תינוקיות, הצמדות למטפלים, חוסר שימוש בכישורים חברתיים למול קבוצת השווים ועוד… הגן צפה בסימפטומים וניסה לעודד את הילדה לשחק עם בניי גילה, להפסיק את ההתנהגויות התינוקיות ולתגמל התנהגויות "בוגרות". השיחות בין הגן לאם של הילדה נסבו סביב הסימפטומים שרק הגבירו אצל האם את רמת החרדה. כולם הבינו שמדובר בתופעות הקשורות להסתגלות לאח החדש אך אף אחד מהצדדים לא יזם שיחה המתייחסת לתהליך עצמו וכיצד לסייע לילדה בהתמודדות זאת על אף ששני הגורמים ביחד מתמודדים עם הסימפטומים.

בתהליכים הקשורים לנסיגה בגמילה מחיתולים, הסימפטומים עשויים להיות יותר בולטים ובעלי השלכות אמוציונאליות הקשורות לתסכול וחוסר וודאות. הגן שעד כה הסיר את החיתול ועודד את הילד לגשת לשירותים, מוצא את עצמו מנגב "פספוסים" ללא הפסקה. וכמו כדור שלג, הבעיה לא מקבלת התייחסות ישירה, הילד מגיב לתהליך בנסיגה מהגמילה, הגן מתוסכל ומגיב בתסכול, ההורה מופתע וחסר וודאות, ניגש לגן שואל שאלות, לעיתים מתנגד לכך שהגן מחזיר את החיתול, כולם מתוסכלים ומגיבים רגשית, דבר שיוצר נסיגה משמעותית אף יותר אצל הילד .

אלו הן תופעות והתנהגויות שהגן מתמודד עימן במהלך השגרה ולרוב מתנהל תוך טיפול בסימפטומים עצמם ולאו דווקא בבעיה . התנהלות זו יכולה להעלים את הסימפטומים לזמן קצר או ליצור החלפת סימפטום אחד באחר זאת משום שהבעיה מבית עדיין מתקיימת בראשו של הילד .
כניסה של אח חדש למשפחה היא בהחלט אירוע דרמטי עבור כל בני הבית. כשמדובר בילד שני, הבכור חש כאילו החליפו אותו בילד אחר, כשמדובר בילד שלישי, הילד השני מקבל את "סנדרום "הסנדוויץ" – לא גדול ולא קטן. הפרשנות לאירוע בראשו של הילד היא מטרידה וקשה ותקופת ההסתגלות למבנה המשפחתי החדש עשויה להארך לא מעט זמן.
מידי יום הילד רואה את אימו מאכילה, מניקה, חובקת, מחייכת ומתייחסת כל היום לתינוק החדש שתובע ממנה תשומת לב כה רבה. והוא… שעד אתמול קיבל את כל אותם חיבוקים, נשיקות ויחס נדרש לקבל את העובדה החדשה וגם להגיב אליה בחיוב. את אותה הפרשנות מחזיקים גם ההורים הערים לתחושותיו של הילד אך במרבית המקרים מתקשים להבין כיצד לשלב בין מסרים של הבנה ואמפאטיה לבין מסרים המציגים את האח החדש כמתנה ותוספת נפלאה למשפחה שיש לקבלה באהבה וחיוך.

בשל העובדה שההתמודדות האישית של הילד באה לידי ביטוי במסגרת הבית והגן, חשוב לתאם פגישת הכנה בין ההורים והגן בטרם הגיע הולד החדש. מטרת הפגישה הינה להתאחד לטובת הילד שהרי בעיניי הילד שתי מסגרות אלו כבר מאוחדות. בשיחה יוכל הגן לשקף ו"לנרמל" להורים את הרגשות, החששות, ההתרגשות, החרדות והצרכים הטבעיים של הורים וילדים המצפים לילד נוסף במשפחה. כמו כן, יוכל הגן לתת להורים נקודת מבט שונה, מקצועית ובעיקר אובייקטיבית על הנושא ממקום של הדרכה וביחד יוכלו שני הגורמים ליצור תכנית להכנת הילד לקראת השינוי והמעבר למשפחה בהרכב חדש.

יצירת התכנית והוצאתה לפועל באופן משותף תוך שהגן מוביל ומנחה את ההורים ממקום מקצועי, יוכל לתת להורים המון אנחת רווחה ורוגע שישודר לילד וייתן לו תחושות חיוביות, רגועות ולא מלאות חרדה. במקרה זה, הנחייה והובלה מצד הגן כבר לפני תולדת האח החדש ועד שהילד הסתגל והתמודד יכול לשנות "צרה" לברכה אמיתית.

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

 

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן