כיצד אפשר לשלוח את הילדים לגן כשיש איום בטחוני? – מיכל הרפז

מלאי את פרטייך ויועצת לימודים תחזור אליך:

כיצד אפשר לשלוח את הילדים לגן כשיש איום בטחוני?

בראשון לספטמבר, מרבית האימהות והאבות ייקחו את ילדיהם הרכים לגני הילדים. הם ינשקו ויחבקו אותם וימשכו ליום עבודה שגרתי מלאים בתחושות חרדה טבעיות הקשורות לתהליכי ההסתגלות ובניית יחסי האמון מול המטפלים החדשים בגן.
במקום אחר בארץ לכולנו, להורים יהיו חששות אחרים. מדינה כזאת קטנה, כולנו חיים במרחק נסיעה האחד מהשני ועדיין, כל אחד מאיתנו יכול לחוות ימים כל כך שונים שהרואה אותם מבעד למסכי הטלוויזיה, יחוש כאילו מדובר על מדינה בקצה השני של הגלובוס.
התחושה שהסכנה נמצאת דרומית מאיתנו, בייחוד בימים אלו בעקבות האירועים האחרונים בדרום, היא רק אשליה. לצערנו, כל אזרחי המדינה חיים בסכנה ביטחונית מצפון ועד דרום, בקצוות ובמרכז. אנו חיים ומתמודדים עם תחושת ההישרדות הקיומית מזה שנים רבות עד שהיא הפכה לחלק מאיתנו, חלק מהתרבות הישראלית שלנו ועד לחלק מהאופי וההתנהגות הפרטית של כל אחד מאיתנו.

הצורך ההישרדותי שלנו ליטש כל זווית תמימה באזרחי ישראל בכלל ובהורי הגן בפרט. במסגרת הצורך לשרוד, למדנו כולנו לדרוש, בלי לחשוש, לדרוש את כל מה שאנו חושבים שמגיע לנו אפילו עם זה על חשבון האחר, אפילו אם זה פוגע בנחמדות שלנו.
הורים במדינת ישראל הם אותם אזרחים מבוגרים החיים עם שק של חששות, פחדים, חרדות וצרכים מאד בסיסיים שלא מסופקים. הורים המגדלים ילדים במדינת ישראל כיום, מתמודדים עם הישרדות כלכלית, הישרדות תרבותית והישרדות קיומית ואלו יוצרים את ההורה הישראלי.
כור ההיתוך הכל כך בולט בישראל, יצר מלחמת קיום תרבותית כאשר כל תרבות מנסה שלא להיבלע, לשמר את עצמה ולהכניס מהמסורת שלה לתרבות המרכזית השלטת .
גל המחאות האחרון הציף את הקשיים היומיומיים של המעמד הנמוך ומעמד הביניים בניסיון לשרוד את החודש במכולת ובתשלום עבור מעונות יום לילדים.
והאירועים האחרונים בדרום רק מזכירים לנו שצורך הרבה יותר בסיסי מכסף בהיררכית הצרכים, טרם סופק ואנו עדיין נלחמים על קיומנו במדינה.
אז איך כל זה משפיע על התקשורת בין צוות החינוך בגן הילדים להורים ??
למעשה, ההורה העומד למול מנהלת הגן, הוא לא רק ההורה, הוא אדם מבוגר השורד מידי יום ברמה הכלכלית, ברמה התרבותית וברמה הקיומית נטו. ההישרדות היא חלק ממנו וחלק מאיתנו.

מה אומר לכם… בחרתם לפתוח גן ילדים במדינת ישראל לטוב ולרע…
אכן, הלקוחות שלכם הם לקוחות העומדים מול הרבה ספקים, אך איתכם הם קמים בבוקר ואיתכם הם הולכים לישון, אתם משתקפים דרך עיניהם של הקטנים גם בבית.
וכמו שהחרדות של אחד מבני הזוג, משפיעים על הזוגיות, כך הם משפיעה גם על היחסים בניכם. למעשה, אתם נמצאים ביחסים עם לקוחות מלאי תחושות חרדה וצרכים מאד בסיסים הקשורים לביטחון שאינם מסופקים.
זו הסיבה להר הדרישות, זו הסיבה לגודל החרדות, זו הסיבה שההורים בגן שלכם כל היום "מחטטים", "מתערבים", זו הסיבה לחוסר השקט שלהם, זאת הסיבה שההורים מחפשים מכם, מוצצים מכם כל מילה שתמלא אותם בנחת וביטחון.
שימו לכם למטרה ראשונית, העניקו להורה תחושת ביטחון. בטחון שהוא עצמו ושהילד שלו אינו מצוי בסכנה.
תרגלו כניסה לאזורים מוגנים ולא רק בימים קשים כאלו. הסבירו להורים בעל פה ובכתב על כל פעילות בטיחותית בה אתם נוקטים, בין אם בעיצוב הגן בהקשר לבטיחות, בין אם בהכנת הילדים למצבי חירום ובין אם לגבי הביטחון העצמי של הילד.
תנו להורה בכל דרך אפשרית לבטא חרדות וחששות, אל תתגוננו או תנסו להדוף את הביטוי לחרדות אלו. ביטוי של חרדות ומתן מענה להם, היא הדרך שלכם להעניק להורה תחושת ביטחון. אם תמנעו את ביטוי, החרדות יצטברו וההורה יברח מהגן כל עוד נפשו בו והפחדים ימצאו ביטוי בצורה המפחידה ביותר להורים אחרים בגינה הציבורית.

גם אתם, מנהלי הגנים, שורדים בשוק העסקים הקטנים, שורדים את הימים הדינאמיים בגן ושורדים את הקשיים מול ההורים. אם לא תתנו מקום לחששות שלכם ותספקו לעצמכם ביטחון בתפקידכם ובעסק שלכם, יהיה לכם קשה לספק לעצמכם הרבה מעבר לקיומו של הגן.
אני מאחלת לילדים, להורים ולאנשי החינוך המתגוררים באזור הדרומי של הארץ שבקרוב יחושו שוב תחושת ביטחון מלאה ויוכלו לחיות את חייהם בנחת ואהבה.

שלכם תמיד
מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

סגור לתגובות.

מאמרים

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים