הסכנה בשיחות המתקיימות מעל ראשם של הילדים – מיכל הרפז

מלאי את פרטייך ויועצת לימודים תחזור אליך:

הסכנה בשיחות המתקיימות מעל ראשם של הילדים

"דברים שרואים מכאן לא רואים משם" …

כל כך הרבה זמן אני יושבת בתוך מעגלים של נשות חינוך לגיל הרך רובן בעלות גן, מנהלות וגננות.
אני יושבת, צופה ומקשיבה מהצד, הקולות מאד רועשים והאמוציות גועשות.
מוזר.. אני חושבת לעצמי.. את רובן אני מכירה עוד לפני שפתחו את הגן. הן הגיעו אלי עם ברק בעיניים מספרות לי שיש להן חלום לפתוח גן ילדים.
במוטיבציה רבה הרימו קרשים, סחבו מתקנים, הפשילו שרוולים ועבדו לילות וימים.
עם הזמן הן חטפו את הווירוס, כזה קטן אך מסוכן …. וירוס המזהם את החשיבה וגורם "לשלשולים ורבאליים" .
הן יושבות, קבוצת מנהלות וגננות עם בטן מלאה בכעסים על הורי הגן ומתפוצצות .

כל יום שעובר מצטברת עוד חוויה מול הורה שאמר, שעשה, שדרש שרצה והבטן מתנפחת עוד ועוד..
וכמו כל דבר בחיים ששומרים בבטן הכובד גורם לנו לניצול לא יעיל של אנרגיה בניסיון להסתיר את הבטן הנפוחה, בלהתמודד איתה ובלהגיב כלפי חוץ הפוך לתחושות הגועשות מבפנים. וככל שהבטן מתנפחת אנו נעשים יותר קצרי רוח, יותר טעונים ופחות עמידים בפני איבוד שליטה.
רק לא מזמן ישבתי עם קבוצת מנהלות גנים וגננות שבמעטה של שאלה הביעו זעקה. הן ישבו וסיפרו לכל הקבוצה איזה הורה "לא נורמאלי" שולח את הילד בבוקר לגן עם ממתקים, איך הילד מתנהג בפראות וההורה לא באמת עושה שום דבר בבית, איך האמא ממש לא אכפת לה מהילד, איך האמא שולחת את הילדה עם בגדים קצרים/ארוכים/ מלוכלכים….

בשורה התחתונה נשמע כאילו אמרו "קשה לי עם הילדים והכל זה באשמתכם של ההורים!!!!"
ואין זה טעות או שטות מאחר ובאמת קשה להן לראות את הילדים, להיות שם באמת עבורם כאשר בצילו של כל ילד נמצא "ההורה המאיים" .

אחת המנהלות סיפרה על ילד המתנהג בתוקפנות, מקלל ומגדף- ילד בגיל 3 . הדברים הוצגו ממנה תוך שהיא מביעה כעס ותסכול אמיתי על הילד אך נשמע בקולה האשמה מאד ברורה כאשר תארה את הוריו שלא מציבים לו גבולות, לא מתייחסים.."לא מעניין אותם" …
בלנסות להדריך אותה בדילמה מול הילד שאלתי אם יש משהו שהילד כן אוהב לעשות. תשובתה היתה חורצת "לא, הוא אוהב לקלל ולחטוף".
לא היה מקום ללמידה, היא היתה סגורה מכל הכיוונים במעטפת ברזל שאין לחדור אליה. למעשה, הכעס הגדול שלה היה מופנה דווקא להורים ולא לילד.
האמוציות והכעס שצברה עם הזמן על כלל ההורים בגן, יצרו בטן מלאה שהובילה לפרשנות מעט מסולפת של הסיטואציה.
הרי גם ההורים מתמודדים עם הילד בבית וכל איש חינוך המנוטרל מגורמים מסיחי דעת ידע שיש סיבה להתנהגות התוקפנית של הילד כמו כן, ידע או יחפש את הדרך להעניק לו את המענה המתאים. אולם, במקרה זה הכל סבב סביב האשמות ושיפוטיות "יש לו הורים, שהם יטפלו בו…"
בנטרול כל הכעסים וודאי היינו מגלים זוג הורים מלאי שאלות, כאלו שישמחו לפגוש איש חינוך שיכוון אותם ויסייע להם לקדם את ילדם בהבנה ואהבה.
היחסים והכעסים מול ההורה עמדו כעננה מעל הטיפול בילד.
המנהלות האחרות הקצינו עד לחוסר היגיון בכל סיפור שארע מול הורה רק כדי לאשר ולאפשר את רגשותיהם.
נראה שכל מנהלת גן או גננת לוקה בווירוס בשלב זה או אחר, זה כמעט בלתי נמנע. אך כמו לוירוסים אחרים גם לווירוס הזה יש תרופה ותהליכי הבראה.

  • בשלב הראשון חייב להכיר בכך שהווירוס תפס גם אותנו ובשיחות ונטילציה בין עמיתים למקצוע גם אנו נשלשל ורבאלית אין סוף הגזמות, סילופים כעסים וכאבים .
  • תבדקו עם עצמכם אילו תחושות עולות בכם באופן אוטומטי כאשר אתם פוגשים הורים בגן אפילו מבלי שהם יבקשו, יידרשו או יתלוננו…
  • תבדקו אילו תחושות עולות בכם כשאתם פוגשים אפילו הורים חדשים הנרשמים או מתעניינים בגן
  • תבדקו אלו תחושות עולות בכם ברגע שהורה מגיע אליכן לבקש משהו או להתלונן
  • מה דעתכן על תלונות מצד ההורים? האם הן לגיטימיות או שהם צריכים לומר רק תודות ללא מענות
  • תשאלו את עצמכן אם אתן נוטות לעשות הכללות לגבי כל ההורים ובררו עד כמה שיפוטיות אתן כלפיהם

העניין הוא שאם הווירוס לא מטופל יכולות להיהרס כל כך הרבה מערכות בגוף השלם שנקרא גן ילדים. כשמנהלת הגן מפתחת "אנטי" כלפי ההורים, היא מדביקה את כל הצוות ומעניקה להם לגיטימציה לשיחות שליליות על ההורים מעל ראשם של הילדים. שביעות רצונם של ההורים יורדת כי היחסים הופכים למרוחקים, מנוכרים ומלאי מתיחות ושיפוטיות דו צדדית והחשוב מכל הוא שהילדים חד משמעית מפגעים כאשר הפניות הרגשית מנוצלת לטובת ההתמודדות מול ההורים ולא לקידום הילדים.
אומר לכם רק שראיתי והכרתי מנהלות שהיו כפצצות מתקתקות ולבסוף גם התפוצצו כאשר מידת השליטה העצמית היתה אפסית ואז הצוות כבר לא הצליח להכיל אותן, ההורים נטשו בזב אחר זה והילדים שנותרו נשארו מאחור .
אומר עוד שראיתי מקרים חמורים הרבה יותר !!!!!
עם זאת אומר גם שמנהלות שהכירו בווירוס, שהבינו שיש דרך אחרת, הסירו את מסך הברזל והפנימו המון ידע על עולמו הרגשי של הורה בגן הילדים. הביטחון עלה וכל דרישה, תלונה ומענה מצד הורה הפכה לשגרה בתפקיד הכה מגוון ודינאמי של איש חינוך בגן ילדים.

שלכן,

מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

סגור לתגובות.

מאמרים

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים ראשון-חמישי בין השעות 08:30-15:30
רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב
09-7966566
info@m-harpaz.co.il

אודות מיכל הרפז

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך, בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך וחמש שנות לימוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, גננת ומנהלת מעונות יום בעברה.
מיכל הקימה את מרכז הרפז לפני 15 שנה על מנת לתת מענה לנשות החינוך בגנים הפרטיים בין אם בהתמודדויות מורכבות עם ההורים, עם הצוותים וכמובן עם הילדים